מרץ 25 2009

עשר הערות על הממשלה החדשה

מאת: בשעה 21:49 נושאים: כללי,פוליטיקה

אתחיל בדברי הרגעה: פוסט קצר הפעם…

1. בפוסט "למי אני מצביע" פירטתי, עוד לפני הבחירות,  ארבע אפשרויות לתצורת הממשלה הבאה על פי סדר סבירות. אני גאה להכריז, שהממשלה הבאה היא בדיוק אותה "ממשלת שיתוק א'" שחזיתי שתקום מבעוד מועד. עם זאת, אני פחות גאה להכריז, שאחרי פרסום תוצאות הבחירות פרסמתי פוסט נוסף, בו עדכנתי את התחזית וצפיתי שדווקא ממשלת שיתוק ב' (ממשלת ימין צרה) היא זו שתוקם. אז למה טעיתי? ממשלת שיתוק א' הייתה ועודנה, הממשלה המועדפת על נתניהו וברק. כך טענתי גם לפני הבחירות. עם זאת, לאחר היוודע תוצאות הבחירות, הסקתי, בטעות, שמפלגת העבודה לא תעלה על דעתה להיכנס לממשלה לאחר מפלה כה צורמת ותעדיף לשקם עצמה באופוזיציה. מסתבר שהמפלה של העבודה לא הייתה גדולה מספיק…

ממשלת ביברק

ממשלת ביברק

2. הממשלה הבאה תהיה ממשלת שיתוק יציבה יחסית.למה שיתוק? כי חילוקי הדעות בין נתניהו לליברמן והחלקים הקיצוניים של הציונות הדתית במישור המדיני (אותם פירטתי בפוסט קודם) לא יאפשרו כל התקדמות במישור זה. גם רפורמות בתחום החינוך, או הכלכלה לא יתרחשו. שכן, תלות הממשלה בש"ס ויהדות התורה לא תאפשר זאת. אל המפלגות החרדיות יצטרפו מפלגות הציונות הדתית בהתנגדותן לכל רפורמה בשיטת הממשל. ובכל זאת, זו תהיה ממשלה יציבה. למה יציבה? כי לאף אחד לא באמת אכפת מהתהליך המדיני. כמו כן, הקונצנזוס, לגבי שינוי שיטת הממשל, כבר נשכח עוד בימי פסטיבל "שליט בכל  מחיר". אפילו אם הרייטינג של עסקת השבויים ירד במקצת, יעלו על סדר היום הפשטני קונצנזוסים אחרים בדמות "זה ממש לא בסדר שסוגרים מפעל זה או אחר". בכלכלה, אף אחד לא מבין, ומהחינוך אכפת רק כשיש שביתה. בהיעדר לחץ ציבורי רב, ברק לא ימהר לצאת החוצה. הרי שום דבר לא, באמת, מחכה לו בחוץ. השיתוק לא יוציא אנשים לכיכרות. עבור שאר מפלגות הקואליציה, השיתוק הוא יעד נכסף.

3. אמירה משעשעת (1) – ברק (קצת אחרי הבחירות): "העם רצה ממשלת ימין צרה", לכן לא נשב בקואליציה.

4. אמירה משעשעת (2) – ברק (לפני כמה ימים): "מפלגת העבודה שמה את רצון העם מעל שיקולים פוליטיים".

5. אמירה משעשעת (3) – ברק (לפני פגישתו עם הנשיא, בה הוא לא המליץ על אף מועמד לראשות הממשלה): "לא נמליץ על לבני, מכיוון שהיא שואפת להקים ממשלה עם ליברמן!"

6. תרגיל לקוראים – מצא לפחות שלוש סתירות מהותיות בין שלוש האמירות לבין עצמן, או  בינן לבין המציאות.

7. פרדוקס שהאזרח המצוי יתקשה ליישב – "כיצד ייתכן שמפלגת השמאל הגדולה הצליחה למצוא שפה משותפת עם מפלגת הימין הגדולה, בזמן שמפלגת המרכז הגדולה נשארה בחוץ"?

8. מסקנה שהאזרח הממוצע לא יסיק מהפרדוקס לעיל – "המודל המפלגתי לא נכון! אין משמעות לימין, שמאל ומרכז ולכן צריך לקרוא את הפוסט הכל אודות השיטה הדמוקרטית.

9. תסריט לנפילת הממשלה – ברק סופג מפלה בבחירות עתידיות לראשות הממשלה. הוא מוחלף על ידי פרץ או מורד אחר אשר מייד מחליט לפרוש מן הממשלה. שאול מופז לא מצליח לגייס שליש מסיעת קדימה, מהלך אשר מאפשר לו על פי חוק לפצל את המפלגה ולהחליף את ברק בתפקיד שר הביטחון. לפיכך, לאחר פרישת העבודה מן הממשלה, נשאר נתניהו עם ממשלת ימין צרה אשר ימיה  ספורים.

10. מפלגת קדימה תצטרך לעבוד קשה כדי להסביר לציבור למה היא, מפלגת המרכז, לא נמצאת בממשלת ליכוד-עבודה. פרדוקס זה יביא להתחזקות מחנה מופז, אשר ישמח לפרוש מקדימה ולהביא לסופה המר. אני צופה סבירות גבוהה שתסריט זה יתממש.

אז, שתהיה לנו קדנציה שמחה!

11 תגובות

11 תגובות לפוסט “עשר הערות על הממשלה החדשה”

  1. נטע המשועממת ISRAELבתאריך 26 מרץ 2009 בשעה 0:53

    איתמר איתמר למה שינית את השם של הבלוג??
    השם הקודם היה מוצלח יותר לטעמי..

  2. זליג GERMANYבתאריך 26 מרץ 2009 בשעה 1:12

    מזל טוב על הגשמת הנבואה. :-) פוסט מעניין.

  3. admin ISRAELבתאריך 26 מרץ 2009 בשעה 7:57

    בתגובה לנטע המשועממת: רציתי לכתוב קורות חיים, ולהכניס את הבלוג הזה לשם, ואז קיבלתי את הרושם שמשום מה, השם הקודם לא נראה כל כך טוב בקורות חיים…

  4. admin ISRAELבתאריך 26 מרץ 2009 בשעה 7:58

    בתגובה לזליג: תודה, אבל הייתי שמח יותר אם הייתי מגשים דווקא את הנבואה השנייה. עכשיו לא יהיו בחירות לכתוב עליהן עוד הרבה זמן.
    אגב, ציפיתי ממך שתיענה לאתגר בסעיף 6…

  5. איילת ISRAELבתאריך 26 מרץ 2009 בשעה 8:58

    היי איתמר,
    אבל סעיף 6 קצת קל… הדברים זועקים מהכתוב :)
    אני אוהבת את השם החדש (האמת שאני הייתי אוהבת כל שם שהוא לא השם הקודם), למרות שהוא פחות ישיר, וצריכים להיות עם IQ סביר כדי להבין אותו.

    ולגבי הבלוג: שורה תחתונה, אנו חיים בחיים פראדוכסאליים. נו, אז מה?
    התרגלתי לזה כבר.

    חוץ מזה זה מראה שברק מתחיל ללמוד איך פוליטיקאי צריך להתנהג, לא?

  6. נטע המשועממת ISRAELבתאריך 26 מרץ 2009 בשעה 19:06

    הבנתי אותך. כבר אתה שולח קורות חיים? לאן? ולמה רלוונטי לציין שאתה כותב בלוג? אלא אם כן זו למשרה עיתונאית כלשהי.. שאני אגב חושבת שיכולה להלום אותך מאוד. הסבה מקצועית אולי?

  7. admin ISRAELבתאריך 26 מרץ 2009 בשעה 19:31

    בתגובה לאיילת: לדעתי יש שם יותר סתירות, אפילו ממה שנראה לעין באופן מיידי :)
    לגבי, ברק, קשה לי להסכים שהוא מבין איך ראוי שפוליטיקאי מתנהג. האופן שבו הוא ארגן את ההצטרפות הזו הייתה מאוד צבאית: הטעיית האויב והרדמתו לקראת המהלך המהיר והמפתיע.
    רק שכאן האויב נמשל לציבור בוחרי מפלגתו שלא היה להם די זמן להבין את גודל הטעות…

  8. admin ISRAELבתאריך 26 מרץ 2009 בשעה 19:34

    בתגובה לנטע המשועממת: קורות החיים הם דווקא ללימודי תואר שני. אני עדיין כבול בחוזה למקום עבודתי הנוכחי, לפחות לעוד שנה וארבעה חודשים…

  9. זליג GERMANYבתאריך 27 מרץ 2009 בשעה 0:53

    אני איענה לאתגר, עד כמה שהתפיסה הפוליטית הבינונית שלי מאפשרת.

    בסעיף 3 ("העם רצה ממשלת ימין צרה, לכן לא נשב בקואליציה") ברק מודה בכשלון השיטה שלו, מתעלם מזה שקדימה בסופו של דבר היא המפלגה הגדולה (מה שמעיד שהעם כנראה לא רצה ממשלת ימין צרה) ובסופו של דבר, כמובן, מצטרף לממשלה שהוא הגדיר כ"ממשלת ימין צרה", מבלי להיות נציג מפלגה ימנית.

    סעיף 4 ("מפלגת העבודה שמה את רצון העם מעל שיקולים פוליטיים") הוא בראש ובראשונה ציניות לשמה, כי המשפט מרמז שברק הוא לא פוליטיקאי אלא איש חזון, וקשה להאשים אותו בחזון יתר. המשפט, כמובן, עומד בסתירה מוחלטת למשפט הקודם. הרי אם העם רוצה ממשלת ימין צרה, איך זה שהוא גם רוצה שברק יישב בממשלה? בסעיף 3 ברק עושה ברוגז, בסעיף 4 הוא משלים בדרך מעניינת: במקום לבלוע את הצפרדע, הוא קורא מחדש את המפה החברתית-פוליטית.

    אני קצת מתפלא שברק הרשה שיצטטו אותו בציטוט המופיע בסעיף 5 ("לא נמליץ על לבני, מכיוון שהיא שואפת להקים ממשלה עם ליברמן"), כי הוא מן הסתם רקח כמה תחבולות פוליטיות במקביל באותה התקופה, ובטח גם הניח שיש בידיו את היכולת לקבל תיק חשוב בממשלת נתניהו ולשבת לצדו של ליברמן. מה עזר לו אחרי הבחירות להשתלח בליברמן? ומה עזר לו לעשות דה-לגיטימציה לליבני דרך ליברמן?

    מיותר לציין שבין כל סעיף לבין המציאות קיימים פערים וסתירות שאין צורך להרחיב עליהם את הדיבור, כי קצרה היריעה וכל מי שעיניו בראשו רואה. ועל ברק נאמר: For a genius, he sure is an idiot.

  10. admin ISRAELבתאריך 29 מרץ 2009 בשעה 17:41

    כשברק אמר שלא ימליץ על לבני הוא התכוון לחסל כל סיכוי שלבני תיקרא להרכיב את הממשלה הבאה. שכן, ברק לא מעוניין לשבת בממשלת קדימה-ברק.
    מכשהסכנה הוסרה ברק, בכיף, יכול לשבת עם ליברמן בממשלת נתניהו. עד כאן הכל סביר, הוגן וצפוי.
    הבעייתיות היא שברק משתמש בעיקרון מאה הימים כאשר, בפועל עברו רק 30 ימים. הציבור עדיין זוכר את הצהרותיו ומעשיו ובכך נגרם נזק אשר מערער מן היסוד את המודל האינטואיטיבי בו נעזר 95% מהציבור לנתח פוליטיקה.
    בעייתיות נוספת היא בערעור המודל המפלגתי, בכך שנוצרת ממשלת ימין-שמאל ללא מרכז.

    התוצאה הישירה של כל אלה היא המשך שקיעת הדמוקרטיה הישראלית ודרדור האזרחים לתסכול, אדישות וחוסר אמון בשיטה הדמוקרטית.

    עושה רושם שברק רואה בציבור הישראלי כסוג של "אויב מר". האויב המר משתוקק להדיח את ברק מכל משרה ציבורית ולהרחיק אותו מעשייה. לצורך הבסתו, משתמש ברק בכלים שרחש בזמן שירותו הצבאי. שכן, ברק, החייל המעוטר ביותר בתולדות צה"ל יודע ש"בתחבולות עשה לך מלחמה". כך, הוא מנהל את מלחמתו בציבור בישראלי, ממבצע למבצע, מנצח ברוב הקרבות, אבל מפסיד במלחמה…

  11. אלון גורג'ס ISRAELבתאריך 31 מרץ 2009 בשעה 14:50

    פשוט מעולה ומדויק :)

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏