מאי 29 2009

"נעים בכביש" עם טל השילוני – וזה לא נעים…

מאת: בשעה 16:00 נושאים: כללי,רדיו,תקשורת

ביום ראשון שעבר, בשעה ארבע וחצי אחר הצהרים יצאתי מירושלים בדרכי הביתה. כמנהגי, הנעמתי את זמן הנסיעה בהאזנה לתכנית "נעים בכביש מארחת" בהגשת טל השילוני. התכנית שודרה בתחנת הרדיו 88 FM, אשר, למרות הרפורמות הזוועתיות שעברה לאחרונה, נותרה תחנת הרדיו הנסבלת היחידה בארץ.

התכנית "נעים בכביש" משודרת מדי יום בין השעות ארבע לשש בערב. מדי יום ראשון, מארחת המנחה אישיות מסוימת אשר בוחרת את המוזיקה המושמעת ומפטפטת על הא ועל דא, עם המנחה, טל השילוני. אני חייב לציין ש"נעים בכביש" היא תכנית לא רעה, אשר נוהגת, לעיתים קרובות,  לארח דמויות מעניינות מעולם המוזיקה. לדוגמה, לפני כמה שבועות אירחה התכנית את אבישי כהן. הבעיה היא שלעיתים, קורות תקלות חמורות בבחירת האורח. כך היה ביום ראשון שעבר, בו לרוע מזלי, נאלצתי להאזין לתכנית לאורך נסיעה ארוכה מהרגיל. האורחת ביום ראשון שעבר הייתה השחקנית ענת וקסמן.

ענת וקסמן

ענת וקסמן

שוב, עלי לציין, שלפני אותו יום ראשון לא היה לי דבר וחצי דבר נגד ענת וקסמן. אפילו אהבתי את הסרט "נודל" בו היא שיחקה לאחרונה. אבל, במהלך התכנית פיתחתי כלפיה שנאה עמוקה ותהומית.

אז, מה עורר את חמתי? לא, זה לא היה דווקא, טעמה הבנאלי במוזיקה, שהתבטא במונולוג הערצה למירי מסיקה, ובשירים שבחרה, שכללו, בין השאר את: "you are so vain", "waterloo", ו- "killing me softly". הרי לא פעם ולא פעמיים, מתארח בתכנית אורח אשר טעמו המוזיקלי שונה משלי. זה הגיוני ולגיטימי. גם אישיותה המעצבנת במיוחד של השחקנית, שהכתיבה, בין השאר, ברבורים ארוכים וחסרי כל עניין לציבור, על ילדיה אשר: "מסוגלים גם לנגן על פסנתר וגם לנסוע על אופניים!", לא היוותה את ה"קש ששבר את גב הגמל".

הסוגיה המרכזית שעוררה את חמתי היא יחסה של האורחת לתופעת פקקי התנועה. כידוע, נהוג בעולם הרדיו לעדכן את המאזינים, מדי פעם, במצב התנועה בכבישים. בייחוד, כשמדובר בשעות העמוסות בין ארבע לשש בערב, בהן נהגים רבים זקוקים לעזרה בבחירת נתיביהם בדרכם הביתה. ענת וקסמן, ככל הנראה, לא מודעת לתופעה זו. שכן, אילו הייתה מודעת, בוודאי לא הייתה מבלה את כל התכנית בניסיונות אלימים למנוע מהמנחה לדווח דיווחי תנועה. אכן, בכל פעם, שהעזה המנחה, טל השילוני, לנסות ולעדכן את המאזינים במצב התנועה בכבישים, היסתה אותה וקסמן בקולניות תוך התמוגגות מבדיחתה החוזרת על כך ש"כל הארץ פקק תנועה אחד גדול" וש"אסור לצאת מהבית". אציג שתי דוגמאות  לצורך המחשה:

דוגמא 1:

מנחה: "נעבור לדיווחי תנועה. אם כן כביש מספר"…

וקסמן: "עזבי דיווחי תנועה! בכל הארץ יש פקקים!"

מנחה: "ובכל זאת, אולי נעדכן את המאזינים?"

וקסמן: "לא צריך! הכל פקק!"

מנחה: "ובכל זאת… כביש מספר 1 עמו"…

וקסמן: פקק!

מנחה: "אמממ כן, וכביש החוף בכיוון צפון בין מחלף אולגה למחלף חבצלת"…

וקסמן (מכריזה): "פקוק! הכל אותו דבר. זה ככה בכל יום!"

מנחה: "דווקא יש עומסים חריגים בכביש החוף בגלל תאו"…

וקסמן (בגיחוך): "עזבי! כל הארץ פקק אחד גדול! אסור בכלל לצאת מהבית! רק לנסוע ברכבת!"

דוגמא 2:

מנחה: "ובכן, נעבור לעדכוני התנועה. כביש מספר 4 עמוס ממחלף גהה לכיוון מחלף אלוף שדה, גם הכיוון ההפוך עמו"…

וקסמן: *מלמולים חרישיים לא מובנים*.

מנחה: "גם הכיוון ההפוך… כן מדובר בכביש 4"…

וקסמן: *מלמולים חרישיים לא מובנים*.

מנחה: "כן כביש 4… אממ ענת אהה זה קצת מפריע"…

וקסמן (בקולניות רבה): "אהה סליחה, אני מדברת עם הבן שלי, זה מפריע לך?"

מנחה: "כן… אהה… זה קצת מפריע לדיווחי תנועה"…

וקסמן (צוחקת): "עזבי דיווחי תנועה. הכל פקק!"

*העורך קוטע את התכנית ועובר לפרסומות. דיווח זה מעולם לא הושלם.*

מיותר לציין, שמאזיני 88 FM, ואני ביניהם, לא זכו, ולו פעם אחת לאורך התכנית, להתעדכן בדיווחי התנועה. לפיכך, משסוכל דיווח התנועה הראשון, לא יכולתי להתבסס על מידע אמיתי כאשר עמדה בפני הבחירה בין נסיעה בכביש 1 או כביש 443 בדרכי הביתה.  כאן, נשאלת השאלה, מדוע לא העברתי תחנה? ובכן, כפי שציינתי, אין תחנות ראויות יותר, במבחר העגום בארצנו. כמו כן, הייתי מסוקרן לחלוטין כיצד תסכל הגברת וקסמן את דיווחי התנועה הבאים.

כך המשיכה לה התכנית עם מוזיקה בינונית, מלמולים של וקסמן על ילדיה בגיל ההתבגרות, וסיכולים ממוקדים מצד האורחת לכל ניסיון לדווח לנהגים האומללים על פקקי התנועה.

לקראת סוף התכנית התרחש אירוע, אשר, לדעתי עשוי לזכות בתואר: "האירוע המביך ביותר בתולדות הרדיו הישראלי". אני חייב להודות שלמרות שבמהלך האירוע, כבר הגעתי הביתה ואף מצאתי חניה, נשארתי ישוב וקפוא במושבי, מהופנט למשמע אוזניי. כך קרה:

מנחה: "ובכן, הגענו לסוף התכנית, היה לנו *שיעול כבד* העונג לארח אותך, השחקנית ענת וקסמן. השיר האחרון שבחרת הוא: "you are so vain".

*דממה באולפן למשך שניות ארוכות*

מנחה: "ובכן, קרתה תקלה מביכה, הדיסק לא קיים באריזה עטופה וזו בעיה של זכויות יוצרים, לכן אולי תבחרי שיר אחר מתוך הדיסקים שעל השולחן".

וקסמן: "אוי ואבוי! איזו פאשלה! טוב, נעבור על הדיסקים".

מנחה: "כן רק בזריזות בבקשה אנחנו צרי"…

וקסמן (בצעקות קולניות וצורמות): "אז מה יש לנו כאן אלטון ג'ון??? לא לא זה לא מתאים! אולי מרי"…

מנחה: "כן רק צריך לבחור"

וקסמן:"מה זה רולינג סטונז??? לא לא לא מתאים לשיר סיום!"

וקסמן: *ממשיכה להקריא בקול, כל שיר על כל עטיפה של כל דיסק שמוצאת על השולחן לאורך דקות ארוכות*.

מנחה (בייאוש): "אולי בכל זאת נזרז"…

וקסמן (בצווחות): "עגלה עם סוסה??? מה נשים לאנשים שתקועים בפקק את עגלה עם סוסה??? לא! הם יתעצבנו עלי!!!"

אני (מהרהר): "הו האירוניה!".

מנחה: "אנחנו ממש צריכים לבחור שיר"…

וקסמן: "רגע!!! רגע!!! לא! זה לא מתאים! לא… זה עצוב מדי! לא… זה ישן מדי!"

מנחה: "צריך לבחור…

*ככל הנראה הסבלנות של עורך התכנית פוקעת והוא מנגן שיר לבחירתו*

וקסמן (על רקע השיר, בזעקות שלא יביישו מורה בכיתה ג'): "מה זה??? מה??? שמתם סתם שיר???"

מנחה: "כן, היינו צריכים לבחור"…

וקסמן: "מה??? זה בילי ג'ואל??? לא!!! אל תשימו בילי ג'ואל! זה סתם שיר! סתם שיר!"

מנחה: "כן… הזמן הלך ואזל"…

וקסמן: "הנה שימו את זה!!!"…

*השיר נקטע באמצע ושיר אחר נוגן במקומו*

וקסמן (על רקע השיר): "כן אז זהו שיר של"…

*התכנית נקטעת לטובת פרסומת של AIG*

לי לא היה נעים בכביש…

לא נעים בכביש

לא נעים בכביש

14 תגובות

14 תגובות לפוסט “"נעים בכביש" עם טל השילוני – וזה לא נעים…”

  1. זליג GERMANYבתאריך 30 מאי 2009 בשעה 0:58

    יפה, יפה. :-)
    אהבתי את הפוסט, למרות שהוא לא הסביר לי על זה שהתקשורת מרמה אותי, הפוליטיקאים שותים את דמי והמעשנים לא מכבים את הסיגריות שלהם בת"א.
    היית אומר שזה אירוע רדיו יותר מביך מההסתבכות של לוי אשכול בנאום ההרגעה שלו ב-67, שהכניס אנשים למקלטים יותר מהר מהפלישה המצרית?

  2. עליזה ISRAELבתאריך 30 מאי 2009 בשעה 7:47

    כנראה שטל השילוני שכחה שהאורחים הכי חשובים זה בני הבית. כמי ש"מתארחת" בתכניתה מידי פעם, אני מתפלאה שעל אף ניסיונה הרב היא לא ידעה להיות אסרטיבית. או אולי גם זה גימיק למען הרייטינג? לך תדע.

  3. admin ISRAELבתאריך 30 מאי 2009 בשעה 9:03

    לדעתי לא מדובר בגימיק. אני חושב שהיא פשוט לא רגילה לטיפוסים כאלה שמתארחים אצלה בתכנית. רוב האורחים שלה ממושמעים ונחמדים.

    ועם כל הכבוד ללוי אשכול, הוא לא מנע מאנשים דיווחי תנועה…

  4. נטע אביסרור ISRAELבתאריך 31 מאי 2009 בשעה 9:54

    אני חושבת שלא כדאי לשפוט בן אדם על סמך תקרית בודדת (מביכה ומעצבנת ככל שתהיה)…
    אני מאוד מעריכה את ענת וקסמן על שלל הופעותיה וצפיתי בהרבה ראיונות איתה בהם היא הייתה מקסימה ואפילו דיברה לענין וכמובן הצחיקה מאוד.
    יכול להיות שהיא פוסטמה, אני לא שוללת אבל אני באופן אישי צריכה יותר הוכחות לענין מאשר מקרה אחד.
    קשה לי עם התופעה הזו שבה פוסלים אדם רק על סמך משהו יחיד שהוא עשה לא בסדר, בעיקר שכשאנחנו מתנהגים ככה אנחנו מצפים שיסלחו לנו אוטומטית כי הרי אנחנו לא כאלה כל הזמן, התפלק לי….
    (אילת- סוג של טעות ייחוס בסיסית לא?)
    אגב, המנגנון מסתבך עוד יותר כשהאדם אכן מוכיח שהוא אישיות לא נעימה, מאסטר של טעויות ושאין לסמוך עליו ואז נבחר לראשות הממשלה…..

  5. admin ISRAELבתאריך 31 מאי 2009 בשעה 17:44

    לדעתי, שתי השעות שארכה התכנית דווקא נתנו דוגמאות לכמה וכמה תקריות "מביכות ומעצבנות". בכל מקרה, כל זה מחוץ לנקודה המרכזית שלי והיא שאדם ש*בוחר* לעסוק במקצוע הדורש חשיפה ציבורית, ו*בוחר* להופיע בתכנית רדיו בעלת תפוצה רחבה, מן הראוי שיהיה אחראי למעשיו והרושם שהם מותירים. לי, כצרכן תקשורת יש את כל הזכות למתוח ביקורת שלוחת רסן כלפי המוצרים אותם אני צורך.

    מי ש*בוחר* להופיע בפני קהל רחב, מוותר על זכותו ל"הזדמנות נוספת" ופותח את הדלת לכל ביקורת שתבוא. אם הוא לא מסוגל להתמודד עם זה, מן הראוי ש*יבחר* להישאר באנונימיות.

  6. פריץ ISRAELבתאריך 31 מאי 2009 בשעה 20:13

    סבבה, אז היתה פקאצה ב-88FM. הלאה! רוצים לשמוע על יום הנכבה.

  7. admin ISRAELבתאריך 31 מאי 2009 בשעה 20:50

    המממ אולי, באמת, אני צריך לפתוח שרות "פוסט בהזמנה"…

  8. איילת ISRAELבתאריך 01 יוני 2009 בשעה 22:41

    נטע, אצל איתמר אסור לעשות טעויות. לא בסיסיות, לא אנוש, ולא פליטות פה…. :)

    ועכשיו ברצינות, אני לא שמעתי את התכנית, כך שלא אוכל לומר מה דעתי על וקסמן מהתקרית המתמשכת הזו, אבל מהיכרותי עם איתמר, הוא דווקא יחסית חסין לטעות היחוס הבסיסית. הוא תמיד מחפש את הפרספקטיבה, ונותן צ'אנס לאנשים. מאחר והיו לוקסמן כמה צ'אנסים לתת צ'אנס לשדרנית לסיים את הדיווח – והיא לא נתנה לה אותם, איתמר הבין שיש לו ולנהגים האחרים עסק עם מישהי קצת אגוצנטרית ששכחה ששם התכנית היא "נעים בכביש". היא לא חשבה על הנהגים שם בחוץ, בפקקים, אלא על ה"נעים" שלה.
    אבל אין שומדבר רע בביקורת! תמשיכי ככה!

  9. זליג GERMANYבתאריך 01 יוני 2009 בשעה 23:29

    אני מאוד אשמח לקרוא באמת על יום הנכבה, וכמובן על חוק הנאמנות/אזרחות השנוי במחלוקת (אם כי האולי פחות רלוונטי, אנשאלה).

  10. זליג GERMANYבתאריך 01 יוני 2009 בשעה 23:30

    =אנשאללה, כמובן

  11. דנה ISRAELבתאריך 19 יולי 2009 בשעה 11:21

    LOL!!!

    נקרעתי מצחוק!
    בעיקר, משום מה, מזה:

    "וקסמן (בצווחות): 'עגלה עם סוסה??? מה נשים לאנשים שתקועים בפקק את עגלה עם סוסה??? לא! הם יתעצבנו עלי!!!'

    אני (מהרהר): 'הו האירוניה!'"

    יפה, איתמר! עוד פוסטים כאלה, ופחות על יום הנכבה דווקא! :-)

  12. איילת ISRAELבתאריך 20 יולי 2009 בשעה 13:39

    דנה, אמרתי לך שתאהבי את הפוסט הזה ! :)

  13. עינת ארבלי ISRAELבתאריך 13 מאי 2010 בשעה 23:02

    לזה ייקרא מנחה? היא תמיד מתחנפת מקשקשת ולמלהגת ליהוגי סרק מביכים

  14. לאהבתאריך 11 פברואר 2015 בשעה 21:08

    אז הייתה פשלה .. אני לא חושבת שבגלל זה צריך לדבר לשון הרע… נכון שהיא התנהגה מוזר. אולי היא עוברת תקופת בלבול. והיא ממורמרת . זה לשון הרע גמור. ושום תועלת לא יוצאת מזה … אז לא היה נעים בכביש. יש שעות גרועות מאלה

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏