ינואר 03 2009

כמה מילים על המלחמה, הבחירות ועתידה של עזה.

מאת: בשעה 20:58 נושאים: פוליטיקה

מלחמה
אני חייב לציין שהעיתוי, והתכנון המבצעי של השלב הראשון של מבצע "עופרת יצוקה" היו מושלמים. זה לא כל כך פשוט ליצור אלמנט הפתעה. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בימים ספורים אחרי סיום הפסקת האש, כאשר התקשורת מדברת ללא הרף על ההכנות הצבאיות, ומטחי טילים נופלים על יישובי עוטף עזה. למרות הכל, צה"ל הצליח לתפוס את חמאס לגמרי לא מוכן.
לא ברור כיצד הצליחה מערכת הביטחון לתפוס את חמאס עם המכנסיים למטה. אולי היה זה ביקור לבני במצרים. אולי זה היה הראיון של ברק במוסף הארץ בו הוא דיבר על חשיבות המשך הפסקת האש. אולי הייתה זו ההופעה בארץ נהדרת שהעבירה את המסר שהוא "לבטח לא יותר מדי עסוק בתכנון מבצע צבאי".

אם אנחנו רוצים לבחון את טיב המודיעין במבצע מסוג זה, השאלה היא, לאו דווקא, בכמה מבוקשים הצלחנו לפגוע אלא מהו אחוז הנפגעים האזרחיים. בינתיים על פי נתוני אונר"א, נכון ליום חמישי ה- 1.1, 25% מן ההרוגים הם אזרחים. באזור צפוף כמו עזה, זו הצלחה אדירה.

ללא ספק, מתגלה כשל מנהיגותי גדול בקרב חמאס. ראש הממשלה, איסמעיל הנייה, הופיע פעם אחת, בהודעה מוקלטת ברדיו. סגנו, מחמוד א-זהאר טרם הופיע בתקשורת מאז תחילת ההפצצות. מדובר בשבוע רצוף של הפצצות בלתי פוסקות הגורמות למאות הרוגים פלסטינים. נסו לדמיין את התחושה ברחוב העזתי, כאשר המנהיגים מפחדים לשלוח אפילו הודעות מוקלטות, בזמן שכה רבים נהרגים בהפצצות. גם אם הזרוע הצבאית של חמאס לא נפגעה פגיעה חמורה, הזרוע המדינית שלו נפגעה מאוד.

במלחמה על דעת הקהל העולמית גם כן מסתמנת הצלחה, לפחות בינתיים. בארה"ב מברכים על הפעולה, אבל זה לא חדשות. באירופה מגנים, אבל לא יותר מדי, רק לצאת ידי חובה. מאז ביצוע תכנית ההינתקות, חל שיפור עצום ביחס המנהיגות באירופה כלפי ישראל. מי שקרא את הראיון, לפני שבועיים, עם שליח האיחוד האירופי למזרח התיכון, טוני בלייר, ויודע לקרוא בין השורות, מבעד לנימוס האנגלוסקסי, הבין שמה שהוא בעצם אמר היה: "יאללה, תפציצו אותם קיבינימאט!". צרפת מעולם לא הייתה ידידותית יותר. הממשלות בבריטניה, גרמניה ואיטליה גם כן, תומכות בישראל. עם זאת, גולת הכותרת, היא, ללא ספק, תגובת העולם הערבי. מעבר לעזרתה האקטיבית של מצריים בהטעיית חמאס ותרומתה המבצעית להצלחת המבצע, הרי שגם בשאר העולם הערבי המתון ישנה שנאה עמוקה לחמאס. מי שמתמצא בעיתונות הערבית, וקורא מעבר לגינויים הסטנדרטיים, מגלה שכמעט בכל העיתונות הערבית מייחלים להצלחת צה"ל במבצע. התופעה מקיפה את כל העיתונים המרכזיים בירדן, מצריים, ערב הסעודית, ומדינות המפרץ. יש לציין שהתופעה לא באה לידי ביטוי ברשת המסחרית והפופולרית, "אל ג'זירה", ובמדינות ה"גוש האיראני", סוריה, לבנון ואיראן.

מספר הרקטות המשוגרות בממוצע ליום הינו כ- 60. בימים האחרונים הוא אף יורד ודועך. הקצב ממנו חששו בפיקוד העורף היה גבוה בהרבה – 100-200 שיגורים ביום. אם נתייחס לקצב הצפוי כיכולת השיגור היומית האמיתית של חמאס לפני תחילת המבצע, הרי שמדובר בהצלחה מבצעית אדירה של צה"ל, בצמצום מספר השיגורים ביותר מ- 50%. כמובן, שלאדם הפשוט אין מידע אשר מאמת או מפריך את אותו הצפי. כך שנותרות שתי אפשרויות לאמת, ושתיהן חיוביות. האחת, שהצפי היה נכון, ופעולות חיל האויר הצליחו לפגוע משמעותית ביכולות חמאס בשיגור רקטות. השניה, שהצפי היה מוגזם, והייתה זו הגזמה מתוכננת להפריז ביכולות חמאס, כדי שפעולת צה"ל תיתפס מוצלחת יותר.
כך או אחרת, מדובר בהצלחה. האמת בעניין זה, היא משנית בלבד. החשיבות היא התודעה. כרגע, הפעולה הזו, נתפסת, בתודעת התקשורת בארץ ובעולם, כאחת שהפחיתה משמעותית את כמות שיגורי הרקטות.

כל ההצלחות המבצעיות, המדיניות והתקשורתיות צריכות להילקח בעירבון מוגבל. החלק האווירי במבצע זה מוצה לחלוטין. לא קיימות יותר מטרות עבור חיל האוויר להפציץ. כל ההישגים שיכולנו להשיג מהאוויר כבר הושגו. מנקודה זו והלאה, ללא פלישה קרקעית הזמן פועל לרעתנו, כפי שפעל החל משהשבוע השני במלחמת לבנון השניה.
ישנן שתי אפשרויות להמשך המלחמה. האפשרות הראשונה היא סיום המבצע באמצעות הסכם הפסקת אש. במקרה זה ההסכם יהיה דומה להסכם הפסקת האש הקודם, עם כמה שיפורים. השיפורים כרוכים בהגברת כושר ההרתעה של צה"ל, ובהריסת המנהרות ופגיעה זמנית ביכולת ההתחמשות של חמאס.
האפשרות השנייה היא פלישה קרקעית לעזה. נכון להיום, הזרוע הצבאית של חמאס נפגעה בצורה קלה בלבד. כ- 9000 פעילים חמושים מחכים לצה"ל בבונקרים, לעת הפלישה. כל הכניסות לרצועה מוקשו וצלפים פזורים בכל עבר. לחימה בסמטאות צרות של מחנות פליטים צפופים היא הסיוט של כל צבא סדיר. ספק רב אם בצה"ל קיימת נוסחת פלא לפלישה קרקעית מוצלחת, כזו שלא תגרום לחיילים הרוגים רבים.
ניכר כי בכל ההיבטים המבצעיים, יושמו כל המסקנות של וועדת וינוגרד. המבצע יצא לדרך לאחר תכנון קפדני. ישראל היא זו שבחרה את עיתויו, הצבת המטרות הייתה רציונאלית, העורף הוכן כראוי. עם זאת, נדמה לי שמשרד החוץ לא היה שותף להכנות. שכן, אילו הוא היה שותף, לבטח היו לו כמה טיוטות להסכמי הפסקת אש בתרחישים שונים. בהיעדר אלה, התהליך המדיני להפסקת האש מדשדש. מעט מאוד גורמים בינלאומיים מעוניינים לקחת על עצמם את התיווך. אני אף לא בטוח שקיימים מנהיגים בעולם בעלי יכולת לתקשר עם הנהגת החמאס במחתרת. לצערי, לא הוכנו תרחישים מדיניים ולהנהגה הישראלית אין מושג מה היא רוצה להשיג במבצע הזה. נשמע מוכר?

בחירות
ידוע הוא שלהצלחה אבות רבים, ואכן להצלחות שתוארו לעיל יש שני אבות (או אולי, אבא ואמא) אשר רבים ביניהם על החסות.
בינתיים, איכשהו ברק מצליח לשמר את רוב הקרדיט בידיו. הרושם שנוצר כמעט מכל כלי התקשורת הוא שהמבצע הצבאי הוא פרי תכנונו. עם זאת, אין לי ספק שגם לראש הממשלה וגם לשרת החוץ יש חלק בתכנון המוצלח הזה. אולי אפילו חלקם גדול מזה של ברק.
אך כמו במקרים רבים, האמת נועדה לספרי ההיסטוריה. בהווה חשובה רק התודעה. ברק ואנשיו הצליחו לצרוב בתודעת כולם שהוא אביה היחיד של ההצלחה. זהו הישג פוליטי ראוי לציון. בינתיים, אפילו הסקרים מראים קפיצה משמעותית, ושלטי, "לא סחבק" הוחלפו בשלטי "ברק, מסתכל לאמת בעיניים".

הגורם העיקרי לפער המדיני ביכולת להשיג הסכם הפסקת אש שיסיים את המבצע, הוא הבחירות הקרובות. לבני, כמנהיגת מפלגת מרכז נאלצת למצב את עצמה ימינה מברק. כך נוצרו שתי דעות שונות ומתחרות לגבי אופן סיום המלחמה. ברק מעדיף למצות את ההצלחות ולצאת, אולי למבצע קרקעי מוגבל. לבני, בעידודו של רמון מעוניינת להרחיב את המבצע ולנסות לפגוע בהנהגת חמאס בצורה יותר משמעותית. התוצאה של כל זה ככל הנראה יהיה המחדל של המלחמה הנוכחית. קשה לי לראות שהמשך המבצע יהיה מוצלח כתחילתו, חבל שאנחנו לא מוכנים למצות את הרווחים שלנו כרגע.

עתידה של עזה
בכדי שסוגיית עזה תיפתר, המשטר שם חייב להתחלף. על זאת אין עוררין. החמאס הוא לא תנועה לאומית בעלת יעדים שפויים, אלא תנועה דתית קיצונית החולקת את אותה האידיאולוגיה של הג'יהאד העולמי.
בעתיד הנראה לעין אני רואה שני תרחישים שיכולים להביא להחלפת השלטון בעזה:
1.    הפרויקטים הצבאיים ליירוט רקטות קצרות טווח, "כיפת ברזל", ו"נאוטילוס". יש ערפל לגבי מידת ההתקדמות בהם ולאילו תוצאות הם מצפים להגיע. אם המערכות הללו יוכלו ליירט מעל ל- 90% מהרקטות ועלות תפעולן תהיה הגיונית, הדבר עשוי לגרום לשינוי לטובה בכלל התמונה המדינית ביטחונית מול איראן ושלוחותיה. תפנית זו עשויה ליטול מידי חמאס וחיזבאללה את הנשק המשמעותי היחידי שיש לרשותם ולהביא להיחלשותם.
2.    לאור המשבר בהנהגת חמאס, אם ישראל תפעל בחכמה, תקופה של שקט, עשויה להביא לרפורמות שלטוניות בעזה כפי שמבצע חומת מגן הביא לרפורמות רחבות בפת"ח ב- 2003 ולהיחלשותו של ערפאת. רפורמות דומות עשויות להביא להיחלשות חמאס.

ועדיין, כל עוד חמאס בשלטון, על ישראל לחזק את כושר ההרתעה שלה ולנצל אותו על מנת לכפות הפסקות אש ארוכות ככל האפשר. כדאי להיזהר ולא לנסות לכפות חילופי שלטון בעזה. את הטעות הזאת עשינו יותר מדי פעמים…

7 תגובות

7 תגובות לפוסט “כמה מילים על המלחמה, הבחירות ועתידה של עזה.”

  1. admin ISRAELבתאריך 03 ינואר 2009 בשעה 21:14

    הערה חשובה: את הפוסט הזה סיימתי לכתוב כמה דקות לפני הפרסום בתקשורת בדבר התחלת הפעולה הקרקעית.

  2. זליג GERMANYבתאריך 04 ינואר 2009 בשעה 1:59

    פוסט יפה ומעניין מאוד.
    באמת קראתי לפני דקות ספורות על הפלישה הקרקעית לעזה, ולא נותר אלא להתפלל ולקוות שהמבצע הזה יניב כמה שפחות הרוגים, ושגורלו של גלעד שליט לא יהיה, חס וחלילה, כגורלו של נחשון וקסמן ז"ל.

  3. זליג GERMANYבתאריך 05 ינואר 2009 בשעה 21:01

    מוזר, הרבה יותר אנשים הגיבו כשכתבת על תאילנד. אני מניח שאנחנו לומדים דברים מעניינים על סדר העדיפויות של קהל הקוראים שלך. :-)

  4. admin ISRAELבתאריך 05 ינואר 2009 בשעה 22:54

    נפאל. לא תאילנד. תאילנד זה ללוזרים.
    דווקא, שני הפוסטים הקודמים זכו ללא מעט תגובות. הסטטיסטיקות מראות עניין שווה.
    אני בוחר להסתכל על זה כך: כל מה שקורא ולא מגיב מביע את הסכמתו המוחלטת לכל מה שנאמר :)

  5. זליג GERMANYבתאריך 06 ינואר 2009 בשעה 1:07

    למה? אני הגבתי, למרות שלא הבעתי דעה הפוכה ממה שכתבת. האם זה אומר שאני טוקבקיסט קטנוני ומשועמם?
    סתום ת'פה.

  6. admin ISRAELבתאריך 06 ינואר 2009 בשעה 19:39

    לא חס וחלילה! מי שמגיב ומסכים הוא צדיק הרבה יותר גדול ממי שמסכים ולא מגיב.

  7. בלה בלה חרא » המלחמה הזו והמלחמה ההיא UNITED STATESבתאריך 10 ינואר 2009 בשעה 23:59

    […] מהמסקנות שהגעתי אליהן בפוסט הקודם הייתה שמאיזושהי סיבה, המלחמה הזו, מלחמת עזה, מצטיירת […]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏