מרץ 14 2015

בחירות 2015 – למי אצביע

מאת: בשעה 20:31 נושאים: חברה,כללי,מדיניות חוץ,פוליטיקה

בחירות 2015 מגיעות לסיומן וכמיטב המסורת הגיע הזמן שאשתף למי אני מצביע ולמה.

בחירות 2015

בחירות 2015

מצב הסקרים נכון ל- 13 במרץ – היום האחרון בו מותר לפרסם סקרים:

  1. קיים פער יציב של 3-4 מנדטים בין המחנה הציוני (23-25 מנדטים) לליכוד (20-22).
  2. שר האוצר הבא, משה כחלון מסתמן כלשון המאזניים שתכריע מי יהיה ראש הממשלה הבא.
  3. מפלגות מרצ, יחד וישראל ביתנו נמצאות על סף אחוז החסימה וקיים סיכוי מסוים שלא יעברו אותו.
  4. הבית היהודי נכשלה בנסיון למצב את עצמה כמפלגה על-סקטוריאלית ובמקרה הטוב (מבחינתה) תתחזק במנדט יחיד ל- 12 מנדטים.
  5. הרשימה המשותפת במגמת עליה ועשויה להגיע אפילו ל- 14 מנדטים.

בניגוד למערכות הבחירות בשנים האחרונות בהן שאלת ראשות הממשלה הוכרעה לפני שהחלו, הפעם המרוץ הוא פתוח. המרוץ הוא עד כדי כך פתוח שגם אחרי פרסום תוצאות המדגם נתקשה לדעת מי המנצח. אפילו אחרי פרסום תוצאות האמת לא נדע בוודאות מי יהיה ראש הממשלה הבא, ויש סיכוי טוב שגם אחרי שהנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על הרצוג או נתניהו לא נדע בוודאות אם המועמד הנבחר אכן יצליח במלאכת הרכבת הממשלה.
גם נתניהו וגם הרצוג יתקשו מאוד להקים קואליציה. נתניהו יתקשה כי הוא מאוס פוליטית על מרבית ראשי המפלגות וככל הנראה יוכל להקים אך ורק קואליציה צרה וקיצונית, וכחלון יתקשה לתמוך בקואליציה שכזו.
מנגד, כדי שהרצוג יוכל להרכיב קואליציה הוא יצטרך לגרום לאחד מהתרחישים הבאים (מסודרים לפי סדר סבירות) להתקיים:

  1. הצטרפות של הליכוד לקואליציה עם רוטציה או בלי.
  2. הסכמה של לפיד ולפחות אחת מהמפלגות החרדיות לשבת ביחד בקואליציה. על פי הצהרות לפיד והחרדים נדמה שזה תרחיש לא סביר, אבל יש לזכור שהצהרות אלו ניתנו בעיצומה של מערכת בחירות ואחריה הכל אפשרי. לפיד כבר נתן לכך סימן כאשר הסתייג לפתע מהסנקציות הפליליות למשתמטים מגיוס.
  3. הסכמה של ליברמן לשבת עם מרצ בקואליציה.
  4. פיצול של הרשימה הערבית והצטרפות היסטורית של חדש (ואולי גם בלד) לקואליציה.

אתחיל עם שאלת כחלון. זוהי שאלה חשובה שכן, כפי שציינתי קודם, כחלון יהיה לשון המאזניים בבחירות האלה. כפי שטענתי בעבר, ההנחה שלי היא שכחלון מעדיף להצטרף לממשלה בראשות הרצוג על פני נתניהו. ברמה האישית, כחלון סולד מנתניהו. ברמה המעשית, בממשלת הרצוג יהיה לכחלון קל יותר לבצע רפורמות במשרד האוצר.
יחד עם זאת, יש לזכור שכחלון הוא במקור איש ליכוד ותיק, וככזה יהיה לכחלון קשה להסביר לבוחריו מדוע המליץ על הרצוג לראשות הממשלה. כדי להקל עליו את המשימה צריך להיווצר פער של 3-4 מנדטים לפחות בין המחנה הציוני לליכוד. זהו התירוץ לו מחכה כחלון כדי לנמק את בחירתו בהרצוג. ככל שהפער יהיה גדול יותר כך תגבר הסבירות שמשימת ההרכבה תוטל על הרצוג. מכאן, קיימת חשיבות עצומה לפער בין המחנה הציוני לליכוד בתוצאות האמת.

כאן יש להדגיש את הנקודה, שאין משמעות פורמלית למפלגה הגדולה ביותר. עובדה זו הוכחה בבחירות 2009 כאשר הליכוד הרכיב את הממשלה למרות שלא היה הסיעה הגדולה ביותר. המשמעות של הפער בין המחנה הציוני לליכוד היא פוליטית בלבד. ככל שפער זה יהיה גדול יותר יהיה לראשי מפלגות אחרות יותר קל מבחינה פוליטית לנמק לבוחריהם את הצטרפותם לממשלת הרצוג ועל כן מלאכת הרכבת הממשלה תהיה קלה יותר וסיכויי ההצלחה יגברו.

לפי הניתוח שלי, מרבית הסיכויים שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על הרצוג.
בכך יחל הרצוג את מירוץ חייו בנסיון להרכיב קואליציה ולממש את אחד התרחישים שתיארתי למעלה. הרצוג הוא פוליטיקאי מוכשר ואהוד. על אף שהתרחישים הנ"ל נראים כרגע לא סבירים, אני דווקא מאמין שיש סיכוי לא רע שהוא יצליח במשימה.
מרגע שירכיב ממשלה, גם אם סיעה כזו או אחרת תפרוש בזעם, יהיה לאופוזיציה מאוד קשה להפיל את הממשלה, שכן החוק היום מאפשר הפלת ממשלה רק אם האופוזיציה מצליחה להציע מועמד חלופי. לאופוזיציה לא יהיה מועמד חלופי עליו יסכימו גם הבית היהודי וגם הרשימה המשותפת.

כמיטב המסורת אציג תחזית לקואליציות האפשריות, לפי סדר סבירות:

  1. ממשלת שיתוק מדיני – המחנה הציוני, הליכוד, כחלון והחרדים (או לחלופין לפיד). אפשרות זו מתפצלת לשלוש תתי אפשרויות לגבי השאלה מי ירכיב את אותה ממשלה. תתי האפשרויות לפי סדר סבירות:
    א. ממשלה בראשות הרצוג.
    ב. ממשלה בראשות נתניהו.
    ג. רוטציה בין הרצוג לנתניהו (כשהרצוג יכהן ראשון מבין השניים).
    זו תהיה ממשלת שיתוק מדיני שתתקשה לקדם תהליך מדיני. ממשלה זו תעמיק את הבידוד המדיני של ישראל.יחד עם זאת, קיים סיכוי שממשלה שכזו תוכל לקדם רפורמות כלכליות משמעותיות. במיוחד אם נתניהו יחליט לפרוש מהחיים הפוליטיים. זו תהיה ממשלה רעה, אך עדיין טובה בהרבה מהממשלה היוצאת.
  2. ממשלת הסדר מדיני – המחנה הציוני, מרצ, לפיד, כחלון והחרדים. זו ממשלה שטומנת בחובה אפשרות אמיתית לחידוש התהליך המדיני, לביצוע רפורמות כלכליות משמעותיות. יחד עם זאת, ממשלה זו תהיה תלויה במפלגות החרדיות ועל כן רפורמת השוויון בנטל תיתקע ותקציבים רבים יעברו לסקטור החרדי. במידה והתהליך המדיני יתנהל בצורה לא נכונה, ממשלה זו עשויה גם להתדרדר לעימות צבאי עם חמאס. ממשלה זו תהיה מאוד לא יציבה והיא עשויה להתדרדר במהרה לממשלת מיעוט כאשר החרדים או לפיד יפרשו ממנה. דווקא ממשלת המיעוט שתיווצר ותישען על תמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת בעלת פוטנציאל רב לשרוד לאורך זמן ולבצע מהלכים חיוביים.
  3. ממשלת בידוד מדיני – הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו, החרדים, "יחד" ואולי גם לפיד. זו תהיה ממשלה קטסטרופלית. הלובי של המתנחלים יעמוד על השאלטר של הממשלה. הבנייה בהתנחלויות תורחב, האלימות בגדה המערבית ובירושלים תגבר והבידוד הישראלי יהיה חסר תקדים.

כליברל המאמין בפתרון שתי המדינות, מבין שלוש הקואליציות, השנייה היא האופטימלית מבחינתי ואותה צריך לקדם, במקרה והאופציה הראשונה היא זו שתתממש, יש לקדם את תת האפשרות הראשונה בה מרכיב הממשלה הוא הרצוג.

לפיכך קיימות לדעתי שתי אפשרויות בלבד: הצבעה למחנה הציוני או הצבעה למרצ.
היתרון בהצבעה למחנה הציוני הוא בהגדלת הפער בין המחנה הציוני לעבודה. כפי שציינתי קודם, פער שכזה הוא קריטי כדי להבטיח את בחירתו של הרצוג על ידי הנשיא להקמת הממשלה. יתרון נוסף להצבעה למחנה הציוני הוא הגדלת ההשפעה של המחנה הציוני במקרה שתוקם ממשלת שיתוק מדיני (אופציה 1 לעיל) ולבסוף, כמובן אין חשש שקול למחנה הציוני ירד לטמיון שכן אין סכנה שהמחנה הציוני לא יעברו את אחוז החסימה.
היתרון בהצבעה למרצ הוא מזעור הסכנה שהיא תתדרדר מתחת לאחוז החסימה ובכך תמנע לחלוטין את האפשרות שהרצוג יקים את הממשלה. כמו כן, בזכות הסכם העודפים בין מרצ למחנה הציוני, ובהנחה שמרצ תעבור את אחוז החסימה, עודפי ההצבעה למרצ יעברו למחנה הציוני.

הדילמה הזו היא לא פשוטה כי בהחלט קיימת אפשרות (אמנם לא מאוד סבירה) שמרצ אכן תתדרדר מתחת לאחוז החסימה. הסקרים מנבאים לה 4-6 מנדטים לכן סחף מוגזם של מצביעיה למחנה הציוני עשוי להחטיא את המטרה. מנגד, כל מנדט שמרצ תקבל מעבר לארבעה יצמצם את הפער בין המחנה הציוני לליכוד ויפגע באפשרות של כחלון להמליץ על הרצוג לנשיא. התרחיש האופטימלי מבחינתי הוא שמרצ תקבל בין ארבעה לחמישה מנדטים. במקרה שכזה, העודפים (במסגרת הסכם העודפים עם המחנה הציוני) יגיעו בכל מקרה למחנה הציוני ומרצ תישאר בפנים עם 4 מנדטים.

מדובר כאן בהימור לכאן או לכאן לכן אני מציע לפעול לפי כלל האצבע הבא: כל מי שהצביע למרצ בבחירות הקודמות שיצביע לה גם הפעם. מי שלא הצביע למרצ בבחירות הקודמות שיצביע למחנה הציוני. בבחירות הקודמות מרצ קיבלו 6 מנדטים. אם לוקחים בחשבון עלייה של אחוז ההצבעה וגידול טבעי של מספר הבוחרים, כלל האצבע הזה צריך להספיק ל- 4 מנדטים לפחות עבור מרצ.

בבחירות הקודמות הצבעתי לעבודה לכן על פי כלל האצבע שהצעתי, אצביע הפעם למחנה הציוני.

לסיום אציג עוד כמה התרחשויות שעשויות להתממש ולטלטל את המפה הפוליטית.

  1. קמפייני ה"גוועלד" של הדקה ה- 90. מדובר בקמפיין "אוי ואבוי" שמטרתו קריאה למצביעים לשוב הביתה פן יקרה אסון. בימים האחרונים מרצ והליכוד יצאו בקמפיין שכזה. זהבה גלאון מפעילה מניפולציה מאוד יעילה על בוחרים פוטנציאלים כאשר היא טוענת בצדק שגודל המפלגה לא אמור לקבוע מי ירכיב את הממשלה. היא כמובן צודקת במישור החוקי אך אם מסתכלים על כך מנקודת מבט פוליטית היא טועה. אם הקמפיין של מרצ יצליח זה עשוי להוציא את הרוח מהמפלסים של הרצוג. מרצ מחוזקת עם 6-7 מנדטים לא תתרום בשום צורה להסתברות הקמת ממשלת הרצוג אם המחנה הציוני יוותר בשוויון מול הליכוד.
    גם נתניהו יצא בקמפיין "גוועלד" משלו (הרבה פחות חינני לטעמי). נתניהו, שתורמיו העיקריים מגיעים לחו"ל, זה שהפטרון הפוליטי שלו מוציא הון על עיתון מיוחד למענו וזה שניסה במלוא המרץ להתערב בבחירות האמריקאיות טוען בעמוד הפייסבוק שלו ש"גורמים מחו"ל מנהלים קמפיין להכתיר באופן "לא לגיטימי" ממשלת שמאל". קשה לי להאמין שההתבכיינות השערורייתית הזו תיצור אפקט על מצביעי הליכוד, שאוהבים את המנהיגים שלהם חזקים וגיבורים. גם אם הקמפיין יהיה אפקטיבי, הוא יגביר את הסיכויים שישראל ביתנו תיפול אל מתחת לאחוז החסימה מה שיחטיא את המטרה מבחינת נתניהו.
  2. התדרדרות של מרצ אל מתחת לאחוז החסימה. מקרה שכזה ככל הנראה יחסל את האפשרות של הרצוג להקים ממשלה מה שיגרום בהכרח להקמת קואליציה 1 או קואליציה 3. רק סקרים מעטים כעת חוזים למרצ 4. שאר הסקרים חוזים 5-6 לכן האפשרות הזו לא מאוד סבירה, אך היא בהחלט קיימת.
  3. התדרדרות של יחד אל מתחת לאחוז החסימה. בתרחיש נהדר שכזה, אלי ישי הגזען השפל וברוך מרזל הבריון האלים יוותרו מחוץ לכנסת וקולותיהם יתחלקו ככל הנראה בין המפלגות הגדולות. תרחיש זה יעביר שני מנדטים חשובים לידיו של הרצוג או שותפיו הפוטנציאלים.
  4. התדרדרות של ישראל ביתנו אל מתחת לאחוז החסימה. אם ישראל ביתנו שקידמה את העלאת אחוז החסימה כדי לפגוע בערבים, תיוותר מחוץ לכנסת בזמן שהרשימה המשותפת תתחזק ל- 14-15 מנדטים זו תהיה האירוניה במיטבה. תרחיש זה מאוד לא סביר. אם יתממש, המשמעות שלו תהיה דומה לזו של התרחיש הקודם.
  5. גם אם ישראל ביתנו תשיג 4-5 מנדטים ותישאר בכנסת ישנה אפשרות סבירה שאביגדור ליברמן יחליט שאין לו מה לחפש בכנסת כמפלגת אופוזיציה זניחה ויחליט לפרוש כדי להשתלט על הליכוד לקראת הקדנציה הבאה. במקרה כזה אני חוזה שישראל ביתנו תתפרק. ח"כים מסוימים (אולי אורלי לוי) יצטרפו לכחלון, ואחרים (שרון גל) לליכוד או לבית היהודי.

נדמה שאנחנו נמצאים כעת בעמדת הזינוק הטובה ביותר שיכולנו לקוות לה למען החלפת נתניהו ובחירת חלופה שלטונית ראויה יותר. חשוב שננצל את ההזדמנות הזו ונצביע נכון.

13 תגובות

13 תגובות לפוסט “בחירות 2015 – למי אצביע”

  1. דנה ISRAELבתאריך 14 מרץ 2015 בשעה 21:03

    פוסט מרתק, חכם ומנומק היטב, וכמו תמיד – כתוב בצורה חיננית ביותר ואף גרם לי לפרוץ בצחוק פעמיים. :-)

  2. זליג GERMANYבתאריך 14 מרץ 2015 בשעה 21:12

    פוסט נהדר. אני מודה שלא חשבתי על היתרון הפוליטי שבהפרש הגדול בין המחנ"צ לליכוד. עכ"פ, אני מאוד מקווה (וגם מאמין) שמרצ תעבור את אחוז החסימה והדיון יהיה תיאורטי.

    אני לא מתמצא מאוד בהקשרים ההיסטוריים של כל מערכות הבחירות שהיו בישראל, אבל על פניו נדמה כי זו מערכת הבחירות עם פוטנציאל האירוניה הגדול ביותר. ראש ממשלה מכריז על בחירות כדי לטרוף את הקלפים ומתוך הנחה מאוד סבירה שהוא גם ככה ירכיב את הממשלה הבאה, פתאום ממש לא בטוח שהוא ינצח את יריביו הבלתי מרשימים. אז הוא נסוג לפאראנויה מאוד לא סקסית ומאשים את יריביו בכל מה שהוא עשה: הרי מה הוא קמפיין מתוזמן (הוא קבע את הזמן בכך שהפיל את ממשלתו היציבה) ומאורגן (וכי מה אמור להיות קמפיין פוליטי, אקראי?) ממומן ע"י גורמים מחו"ל (נתניהו לא הצליח למצוא תורם ישראלי אחד ויחיד שהסכים לתרום לקמפיין שלו בליכוד) ובניצוחו של איל העיתונות נוני מוזס (שיעול שיעול שלדון פאקינג אדלסון שיעול שיעול). ובבחירות הללו, שהיו מיותרות לחלוטין ושלקראתן חוקקו חוקים מזוויעים שכל מטרתם להקטין או אפילו למחוק את קולם של מיעוטים מדוכאים בארץ (ערבים וחרדים), דווקא אותם מחוקקים עשויים למצוא עצמם מחוץ למשחק, ובמו ידיהם חיזקו את הערבים לא רק להתאחד למפלגה גדולה לאין שיעור מסכום חלקיה, אלא גם יצרו מומנטום נדיר בו אחוזי ההצבעה במגזר הערבים צפויים לעלות מאוד. על דאטפת אטפוך, bitches.

  3. שפוקצי ISRAELבתאריך 14 מרץ 2015 בשעה 21:21

    מצד אחד אתה פוקד: "כל מי שהצביע למרצ בבחירות הקודמות שיצביע לה גם הפעם. מי שלא הצביע למרצ בבחירות הקודמות שיצביע למחנה הציוני.", ומצד שני אין לך שום דרך לדעת אם הציווי הזה יתקיים בכלל.
    למשל, אתה מכיר לפחות שני חברים קרובים שהצביעו פעם קודמת לעבודה והפעם יצביעו למרץ. לדעתי צריך להקדיש יותר מחשבה להאם הבוחרים הצפים בין שני הפתקים הנ"ל אכן יעשו מה שאתה ממליץ.

  4. admin ISRAELבתאריך 14 מרץ 2015 בשעה 21:26

    שפוקצי, אני כמובן לא מכיר את רוב האנשים המתלבטים בין שתי האפשרויות. אני בסך הכל מציע דרך להתמודד עם הדילמה באופן שיביא לתוצאה המיטבית

  5. אלוןבתאריך 14 מרץ 2015 בשעה 21:28

    אני חושב שהליכוד ייפול מתחת ל-20 מנדטים. כמו בבחירות הקודמות, נתניהו מאוס וזה מורגש לקראת יום הבחירות. גם הקמפיין שלו של שבגדול אומר שמי שמצביע למפלגות מרכז "לא מבין" את ההשלכות של זה לא תעזור לו להחזיר אף קול, כי זה לא משכנע אף אחד כאשר קוראים לו מטומטם.

    כמו לפני שנתיים, הקולות של המתלבטים יעברו למועמד הכי "טפלוני" שמעורר הכי פחות אנטגוניזם. נראה שזה כחלון הפעם.

    משיחות עם הרבה מצביעי שמאל השבוע, יש סיכוי אמיתי שמרצ לא יעברו את אחוז החסימה. הרבה אנשים שמצביעים מרצ בדר"כ (ואני נכלל בהם) שוקלים להצביע למחנה הציוני כדי שהפער יהיה משמעותי. נראה לי שהשתכנעתי להצביע דווקא מרצ (למרות שבבחירות הקודמות הצבעתי שלי, מה שנוקד את כלל האצבע שלך).

  6. admin ISRAELבתאריך 14 מרץ 2015 בשעה 21:33

    אלון. אני דווקא מכיר מצביעי עבודה רבים שעברו למרצ בגלל קמפיין הגוועלד. אני חושב שהסבירות שמרת אכן תתדרדר מתחת לאחוז החסימה הוא מאוד נמוך. לדעתי דווקא יש סיכוי שהפער ייסגר הן בגלל מצביעי מרצ והן בגלל מצביעי בנט (שכבר נכנס לפאניקה והכריז היום שמפלגתו תתאחד עם הליכוד מיד אחרי הבחירות).

  7. יונתןבתאריך 15 מרץ 2015 בשעה 1:13

    ניתוח בהיר ומדוייק. נקודה אחת לתיקון:
    קולות עודפים למרצ לא יעברו בהכרח למחנה הציוני, יכול לקרות גם הפוך. אם העודף אקראי עבור שתי המפלגות הסיכוי לכך שמרצ תקבל אותו הוא כ-10% (לפי חישובים ע"פ באדר-עופר).

    מספרים:
    אם לוקחים את נתוני הבחירות הקודמות ועושים מעט אינטרפולציה, אחוז החסימה הוא בערך 125,000 קולות. מנדט אחד הוא 31,000 קולות. זה באמת אומר שמי שעובר את אחוז החסימה על הסף, העודפים שלו ילכו למפלגה האחרת. מרצ קיבלה בבחירות הקודמות 172,400 קולות, אני לא רואה סיבה שהם יקבלו פחות מזה כעת, במיוחד לאור העובדה שהיו בבחירות הקודמות גם 28,000 מצביעים לארץ חדשה ו-43,000 מצביעים לעלה ירוק שלדעתי לפחות חצי מהקולות שלהם גם ילכו למרצ. אני צופה לפחות 215,000 קולות למרצ, שזה עם קצת מזל 7 מנדטים.

  8. איתן ISRAELבתאריך 15 מרץ 2015 בשעה 1:55

    השיקול של אחוז החסימה הוא לא השיקול היחיד בעד הצבעה למרצ, מבחינתי.
    חשוב לי לוודא שתמר זנדברג תמשיך לכהן בכנסת.

  9. זליג GERMANYבתאריך 15 מרץ 2015 בשעה 6:11

    אגב ההיסטריה של בנט, עוד דובדבן על קצפת הניגוחים הפנים-ימניים של טרום הבחירות…
    בנט: אל תדאגו, אחים שלי, סחבק פה, תצביעו לי בהמוניכם ואני דבר ראשון על הבוקר אחרי הבחירות מתקשר לביבי ומציע לו, שימו לב, *בלוק* *טכני* *משותף* לצורך הליכה משותפת לנשיא! איזה גבר אני, ככה אני אמנע במו ידיי ממשלת בוז'י-ציפי-ערבושים! הכי חשוב זה בלוק טכני משותף, כל קול שהולך אלי יילך לבלוק הטכני המשותף הנהדר הזה!
    הליכוד: אין דבר כזה בכלל בלוק טכני על מה אתה מדבר יא טמבל אל תקשיבו לו הצביעו ליכוד פליייייייייייז

  10. יונתןבתאריך 15 מרץ 2015 בשעה 11:20

    הנחת שתי הנחות לגבי כחלון, שאני אשמח אם תביא להן ראיות או נימוקים.

    א. ברמה האישית, כחלון סולד מנתניהו.
    ב. ברמה המעשית, בממשלת הרצוג יהיה לכחלון קל יותר לבצע רפורמות במשרד האוצר.

    אין לי ראיות לגבי א', ולגבי ב', נראה לי שבממשלה עם לפיד, חרדים, והמחנה הציוני יהיה לכחלון הרבה יותר קשה לעבוד מאשר בממשלת ליכוד.

  11. admin ISRAELבתאריך 15 מרץ 2015 בשעה 17:49

    יונתן, לגבי א. כחלון פרש בזעם מהליכוד לפני הבחירות האחרונות, אחרי שיכול היה לקבל את תיק האוצר, נתניהו הבטיח לו שיקבל את רשות מנהל מקרעי ישראל והפר את ההבטחה, מאז נתניהו וכחלון בנתק. ולא שנתניהו לא הציע לכחלון להיפגש ולתאם. לגבי ב' ממשלת ליכוד תהיה גם היא עם חרדים ועם מתנחלים ועם אלי ישי וליברמן. בליכוד יש לובי חזק נגד רפורמות. חברי הליכוד מאוגדים היטב בכל מני ועדי עובדים למיניהם) הרבה יותר ממתפקדי העבודה, שרובם צעירים) ליברמן הוא מסכל רפורמות מספר אחד בכנסת, ולובי המתנחלים ימצוץ לשר האוצר הבא את הדם אם הבית היהודי יהיו בממשלה.
    לדעתי לפיד, מרצ וחברי העבודה יעשו לכחלון את העבודה קלה יותר.

  12. קיי ISRAELבתאריך 16 מרץ 2015 בשעה 2:05

    פוסט מעולה שעורר אצלי את ההתלבטות מחדש… כמה מחשבות:

    1. אני לחלוטין מסכימה עם שתי ההנחות שלך לגבי כחלון, בעיקר עם השנייה, ברמה המעשית יהיה לו לדעתי הרבה יותר קל לבצע רפורמות בממשלה שלא תלויה בימין – בדיוק מהסיבות שציינת.
    2. עוד לגבי כחלון – אני לא בטוחה שאני מסכימה עם הניתוח לגבי ממשלת ההסדר המדיני. לדעתי, לא לקחת בחשבון את העמדות המדיניות שלו…הבוחרים של כחלון (ונראה לי שגם רוב הבוחרים של לפיד) רוצים בדיוק מה ששמת תחת הקטגוריה ממשלת "שיתוק מדיני" – ממשלה שתעסוק בעיקר בעניינים חברתיים כלכליים ותעשה רפורמות. אולי הם לא בדיוק תומכי מדינה דו לאומית (בגרסת האפרטהייד שלה) אבל הם גם חוששים מהתממשות פתרון שתי המדינות על הסיכונים והויתורים שכרוכים בו. שורה תחתונה – אני לא בטוחה שהוא יצטרף לממשלת שמאל-מרכז כזו בקלות.
    3.אז כמו שאני מבינה את זה כרגע – במצב כזה, כשכחלון מעדיף "ממשלת אחדות" (כלומר, "שיתוק מדיני") והסיכוי לממשלת "הסדר מדיני" קלוש ביותר,אז הבחירה היא בין 2 האפשרויות הבאות:
    א. להצביע מרצ כדי לחזק אותם כאופוזיציה מתוך שאיפה למזער את נזקי השיתוק המדיני – בידוד בינ"ל וכו'
    ב. להצביע מחנצ כדי 1. להגדיל את הסיכוי שביבי לא יהיה ראש ממשלה ו2. שתקום ממשלה שבאמת תוכל לעשות רפורמות משמעותיות במשק.
    כלומר – מי שתופס את התחום המדיני כקריטי ביותר – שיצביע מרצ ומי שרפורמות במשק הן הדבר הכי משמעותי בעיניו בימינו – שיצביע מחנצ.
    אשמח לשמוע מחשבות על הניתוח הזה (שנכתב בשעת לילה מאוחרת ויכול להיות שהוא כולו קשקוש) :)

  13. admin ISRAELבתאריך 16 מרץ 2015 בשעה 10:41

    קיי, אני לא מסכים שמצביעי כחלון ולפיד לא מעוניינים בתהליך מדיני. הם אולי נרתעים מהתוצאה הסופית שלו אבל בהחלט לא מעוניינים שישראל תמשיך לבנות בהתנחלויות ותיתפש כסרבנית שלום.
    אני גם לא מסכים שהסיכוי לממשלת הסדר מדיני הוא קלוש. נכון היא פחות סבירה מממשלת שיתוק אבל היא סבירה בהחלט. זה בעיקר תלוי בתוצאות של הבחירות.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏