פבר 15 2019

ההישג המדהים של הליכודניקים החדשים

מאת: בשעה 9:10 נושאים: חברה,כללי,פוליטיקה

תופעת הליכודניקים החדשים היא אחת מהתופעות המעניינות ביותר של הבחירות הללו. באופן מפתיע, לא רק שההתייחסות אליה בתקשורת היא מועטה מדי, אלא שהיא מחמיצה לחלוטין את ההישג המדהים שלהם בפריימריז האחרונים.
לאחרונה נכחתי בהרצאה של עמית סגל. אחת האבחנות שלו הייתה שכדי להפיל את נתניהו לא צריך לגייס מיליוני מצביעים. לא צריך גוש חוסם של 61 מנדטים. אפילו לא חייבים כתבי אישום חמורים.
כל מה שצריך זה להשיג כ- 30,000 קולות בבחירות הפנימיות לראשות תנועת הליכוד.
הליכודניקים החדשים (ל"ח) לקחו על עצמם משימה שאף אחד לא לקח עליו בעבר – לייצר לובי פוליטי עבור הציבור הליברלי – ציבור שמאמין בדמוקרטיה, בחופש, בשוויון, בחלוקה בנטל ובממלכתיות. ציבור זה מהווה רוב. אך הוא נכשל בשנים האחרונות לייצר ייצוג ראוי, מאוחד ואפקטיבי בכנסת. התוצאה היא שציבורים אחרים, גדולים פחות אך מאוגדים יותר, מצליחים להטות את הממשלה לכיוון האג'נדה שלהם. בפריימריז שנערכו בליכוד בשבע שעבר, הל"ח עשו צעד ענק בכיוון שבו רבים נכשלו בעבר.

 

אציין, שנכון לכתיבת שורות אלו, אינני פעיל של הליכודניקים החדשים, לא התפקדתי לליכוד מטעמם ואני לא מכיר אישית אף אחד ממנהיגיהם.

הקדמה קצרה, למי שלא מכיר. הליכודניקים החדשים היא התארגנות שקמה בימי המחאה החברתית וקוראת לאזרחים בעלי השקפה ליברלית להתפקד לליכוד כדי להשפיע מבפנים על הרכב המפלגה והאג'נדה שלה. הרעיון הוא שבאמצעות התפקדות למפלגות, האזרח הפשוט יכול להגביר משמעותית את השפעתו על הפוליטיקה. הוחלט על התפקדות למפלגת הליכוד מתוך ההנחה הריאלית שמפלגה זו תישאר מפלגת השלטון, או לפחות מפלגה דומיננטית בשנים הקרובות ולכן היא מהווה פוטנציאל גבוה להשפעה.
ואכן, הל"ח פקדו בשמונה השנים האחרונות יותר מ- 15,000 ליברלים אל הליכוד. רוב ההתפקדויות נקלטו בשנה-שנתיים האחרונות.
כשהבחינו בהתארגנות המאסיבית, בכירי הליכוד, ובעיקר חברי הכנסת הידועים כבעלי אג'נדה אנטי ליברלית החלו לפעול כנגדם באמצעים שונים ומגוונים. בשלב מסוים, כדי להצר את צעדיהם, הופסקה ההתפקדות האינטרנטית, והופעל מנגנון מקארתיסטי להדחת מתפקדים בטענות (לעיתים שקריות) על התפקדות כפולה, או "חוסר נאמנות לליכוד". הראיות שהוצגו היו בעיקר סטטוסים ישנים שאותרו, בעמל רב, ברשתות החברתיות.

לקראת הפריימריז האחרונים, החליטו הל"ח להריץ שישה מועמדים מטעמם לכנסת. אך אלו נפסלו ברגע האחרון על ידי הליכוד. רק אחד מתוך השישה, ניר הירשמן, הורשה לאחר התערבות בית הדין של התנועה להתמודד.
במועד הפריימריז לליכוד, היו לל"ח, לפי טענתם, כ- 8,000 מתפקדים "מאוכשרים" (כלומר: עם מספיק פז"ם כדי להצביע) ועוד מספר דומה של מתפקדים שעדיין לא מאוכשרים (כאלו שיוכלו להצביע רק בבחירות עתידיות).

הל"ח פרסמו רשימת מומלצים לפריימריז אשר כללה בין השאר את יולי אדלשטיין, ישראל כץ, ניר ברקת, יהודה גליק ושרן השכל.

לפי התוצאות, הל"ח הצליחו לקבוע את זהות הנציגה המשוריינת במשבצת "אשה חדשה" בכנסת. כמו כן, הם השפיעו רבות על הדירוג של בכירי הליכוד בתוך הרשימה. אבל, השפעתם על עצם הבחירה של ח"כ זה או אחר למקום ריאלי ברשימה הייתה מועטה. המועמד שלהם, ניר הירשמן זכה לכ- 9100 קולות ומכיוון שהתמודד ברשימה הארצית לא התברג במקום ריאלי ברשימה.

על פניו, תוצאות מאכזבות. רוב כלי התקשורת תיארו את ריצת הליכודניקים החדשים כפלופ – "השפעה כמעט אפסית על רשימת הליכוד".

מבקרים אחרים, כמו תם אהרון, יצאו כנגד הבסיס המוסרי של תנועת הליכודניקים החדשים. תם אהרון טוען שמדובר בצעד לא דמוקרטי. לדבריו התפקדות למפלגה שלא מייצגת את עמדותיך מהווה זלזול בדמוקרטיה וזלזול בבוחרים של אותה מפלגה, ומחזקת את הדימוי של ה"שמאלנים כגיס חמישי השואף להחליש את ישראל מבפנים".

מכיוון אחר, הוא טוען שהצעד חסר סיכוי, שכן גם אם הם יצליחו לפקוד המונים, בוחרי הליכוד ימצאו להם בית פוליטי אחר.
אני מאוד ממליץ לצפות במונולוג שלו. הוא קצת ארוך, אבל גם די מצחיק כך שהזמן עובר בקלילות.

דעתי הנחרצת היא שמי שטוען שהל"ח נכשלו מפספס לחלוטין את התמונה.
מי שיוצא כנגד המוסריות של התנועה, לא בקיא בהיסטוריה הקרובה והרחוקה של הליכוד, ובאופן כללי לוקה בתמימות לגבי איך מייצרים השפעה בפוליטיקה.

אז נתחיל בטענה הראשונה שלי. הל"ח נחלו הצלחה אדירה בפריימריז האחרונים.

איך בעצם מודדים הצלחה שכזו?

קודם כל נבחין שהצלחה, משמעותה יצירת השפעה. ולהשפעה יש שני פנים. פן אחד ישיר – היכולת להשפיע ישירות על זהות הפרסונות ברשימת הליכוד. הפן השני הוא הפן העקיף – היכולת להשפיע על האג'נדה של חברי הכנסת מטעם הליכוד.

בפן הישיר, הל"ח אכן לא נחלו הצלחה רבה. נכון. הם אמנם הזניקו את קרן ברק למשבצת האשה החדשה ולא את קטי שטרית (ואם נודה באמת, לא ברור למה זה טוב). הם גם השפיעו על המיקום של בכירים רבים. הם דחקו את מירי רגב למקום החמישי, והזניקו את יולי אדלשטיין וישראל כץ לפסגה. ההישגים הישירים לבדם, לא משנים סדרי עולם.
אבל, אי אפשר לקבוע שהיעדר הישגים ישירים בפריימריז 2019 מהווה כישלון. הישגים צריכים להימדד ביחס לפוטנציאל. עם רק כ- 8,000 מתפקדים מאוכשרים הם לא היו מסוגלים להשיג הרבה יותר מזה. מי שציפה שרשימת הליכוד ב- 2019 תעוטר בעשרות ליכודניקים חדשים במקומות ריאליים פשוט לא הבין את המתמטיקה של הפריימריז.
המיטב שניתן היה להשיג, היה להיבחר למשבצות המשוריינות: אשה חדשה, צעירים, מיעוטים וכו. את משבצת הצעירים הם ניסו לכבוש, ואף היו מצליחים, אלמלא מועמדתם, הדר וייסמן, נפסלה בערמומיות על ידי הליכוד ימים ספורים לפני הפריימריז. ללא מועמדים למשבצות המשוריינות, הישגים ישירים הפכו לבלתי אפשריים.

בהיעדר סיכוי להצלחה ישירה, מה שנותר להם לעשות לקראת הפריימריז היה לייצר רשימת מומלצים שתשפיע כמה שיותר על המועמדים הקיימים.
אני מניח שזו גם הייתה הלוגיקה שהנחתה את מטה הל"ח כאשר הרכיבו את הרשימה. ואני ממש לא מקנא בהם על הבחירות הקשות שנאלצו לבצע בין דבר לכולירה. עם זאת, חייבים להעריך אותם על הפרגמטיות והנחישות. אין ספק שהם הפגינו הרבה מאוד תעוזה ואמונה בשיתוף הפעולה של מתפקדיהם כשהציבו רשימה שכוללת טיפוסים כמו ישראל כץ, יובל שטייניץ או צחי הנגבי.

אז אם לא היו הישגים ישירים משמעותיים, בואו נדבר על גולת הכותרת – ההישגים העקיפים.
הל"ח הוכיחו שהם לובי יעיל, אפקטיבי וחזק. החזק ביותר בליכוד.
צריך להבין, שלובי זה לא דבר פשוט לבנות. כדי להשיג לובי אפקטיבי, צריך לא רק לפקוד המון אנשים. צריך גם לדאוג שאותם המונים יצביעו באופן אחיד, אחרת ההשפעה מתמסמסת ומתפזרת. לובי המתנחלים בליכוד הוא דוגמא ומופת ללובי אפקטיבי. כאיש אחד הם מתייצבים לעת צרה, מצביעים באחידות, מפציצים ח"כים בהודעות אס אם אס לפני הצבעות גורליות.
אבל אצלם זה פשוט יותר. לרבנים יש סמכות שלא ניתנת לערעור. אצל הצעירים הליברלים זה הרבה יותר קשה. ליברליזם ואינדיבידואליזם הולכים יד ביד, ואין ספק שכל רשימת מומלצים שהיו מפרסמים הייתה מעוררת ויכוחים על גבי ויכוחים: האם ארדן אכן גרוע יותר מכץ? האמנם אבי דיכטר מגוחך יותר מיובל שטייניץ? אבל עוצמתו של הלובי נבחנה ביכולת להניח את הדעה האישית בצד ולהצביע יחדיו. ואכן, גם אלו שהאמינו שגדעון סער מסוכן פחות מצחי הנגבי, לבסוף, למען האחידות, שמו הנגבי בקלפי.
זה אולי נשמע פעוט, אבל על זה הייתה יכולה ליפול כל ההתארגנות, וכאן גם ההפתעה הגדולה (לפחות שלי), בפעם הראשונה מאז שאני משקיף על הפוליטיקה הישראלית אני רואה קבוצה גדולה של חילונים ליברלים שמצליחים לשתף פעולה, מבלי להתפצל, למען מטרה משותפת.

בעוד כמה חודשים, כאשר מספר המתפקדים יגיע ל- 15,000 ואולי אף יותר, הל"ח יהיו הלובי המוכח הגדול והחזק בליכוד. בבחירות לראשות התנועה שייערכו ככל הנראה בשנה הקרובה אף אחד כבר לא יוכל להתעלם מהם. במקרה (בעל הסבירות המסוימת) שזה יהיה קרב הירושה, אפשר לקבוע די בנחרצות שהליכודניקים החדשים יכתירו את היורש של נתניהו. חברי הכנסת של הליכוד יודעים את זה. האסימון כבר נפל.
מי שכבר שרף את הגשר, כמו ביטן, מיקי זוהר, אמסלם, קיש או רגב ימשיכו להילחם ולנסות לדחוק את הל"ח החוצה. אך, כל השאר כבר יודעים, שכדאי להם להיזהר מאוד במעשיהם אם הם בונים על קריירה בליכוד. כבר לא מדובר ב"משהו עתידי" או ב"פוטנציאל". החל מה- 6 בפברואר 2019 הלובי כבר קיים. האפקטיביות כבר הוכחה, ההשפעה כבר החלה.

Image may contain: 2 people

אבל מה לגבי הפן המוסרי? האם זה הוגן להתפקד למפלגה שעמה אתה לא מזדהה?

לכך יש לי שתי תשובות, הראשונה תמימה יותר והשנייה ריאלית יותר.
הליכודניקים החדשים, טוענים בצדק שהם נאמנים למצע הליכוד. ז'בוטינסקי, בגין ושאר המייסדים הניפו את דגל הליברליזם מול שלטון הריכוזי של מפא"י. ז'בוטינסקי ובגין, באופן טבעי היו מוצאים את מקומם בקרב הל"ח, והיו דוחים על הסף את ביטן, רגב וזוהר.
תוצאות הפריימריז מעידות על כך שהל"ח נטועים עמוק באידיאולוגיה של הליכוד. ניר הירשמן, מועמד הליכודניקים החדשים זכה בכ- 9100 קולות. זאת כאשר רק כ-5500 ליכודניקים חדשים רשומים הצביעו. המשמעות היא שלפחות 3500 (כ- 5%) מתפקדים מקוריים של הליכוד מזדהים עם הל"ח. אם לא כוללים את קבוצות הלובי בקרב המתפקדים מדובר בכ- 15%.
הנתון הזה בלבד מפריך את טענת ה"גיס חמישי". אילו הל"ח היו נטע זר בתנועה, הייתי מצפה שהתמיכה בהם, מחוץ למעגל מתפקדי הל"ח תהיה אפסית.
אז, גם אם רבים מן המתפקדים של הל"ח לא הצביעו בעבר ולא יצביעו בעתיד לליכוד, לתנועת הל"ח ללא ספק, יש מקום במפלגה.

ואחרי התשובה ה"תמימה" יותר. נעבור קצת לריאל-פוליטיק.
כדי לייצר השפעה צריך לובי. ככה זה עובד, וככה זה תמיד עבד.
כך למשל, אחרי ביצוע תכנית ההינתקות, התפקדו לליכוד באופן מאורגן, עשרות אלפי מתנחלים, בוחרי המפד"ל או האיחוד הלאומי, במטרה להטות את התנועה לכיוון ההתיישבות והמשיחיות.
עובדת היותם נטע זר בליכוד לא מנעה מהם לדחוק החוצה ובהדרגה, את בני בגין, דן מרידור, ראובן ריבלין, מיכאל איתן, לימור לבנת ועוד רבים מ"נסיכי" הליכוד.
בראיה הזו, הליכודניקים החדשים בעצם מציעים תיקון לאיזון שהופר בליכוד טרום ההינתקות.
אם לובי המתנחלים לא נפסל למה שייפסל הלובי הליברלי?
כל זאת כמובן מבלי לדבר על ארגוני לובי אחרים. כמו, למשל התעשייה האוירית (כ- 10,000 איש!), שרק נועד להיטיב כלכלית עם עובדי החברה. או לובי נהגי המוניות (2000-3000 איש) אשר מונע את חדירת "אובר" לשוק הישראלי.

נתניהו ואנשיו לא בוחלים באמצעים כדי לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. הם מפיצים חדשות כוזבות, משסים ציבורים זה בזה, מכים בעיתונות החופשית, דוחקים החוצה את שומרי הסף, בזים לשלטון החוק ומחסלים את מנגנוני הפרדת הרשויות. הל"ח הם הם הגוף היחידי שמוכן ללכלך את הידיים ולצאת למלחמה אמיתית כנגד הגל האנטי-דמוקרטי העכור הזה.
כל הטהרנים שמלינים על כך שהם מתנהגים באופן "לא דמוקרטי" מגוחכים בעיני. אנחנו חיים בתקופה שבה הדמוקרטיה הליברלית צריכה להילחם על חייה. אני מצדיע לל"ח על היוזמה והתעוזה.

אבל מה זה יעזור? גם אם הליכודניקים החדשים ישתלטו על הליכוד, הבוחרים ימצאו מפלגה אחרת, או שהליכוד עצמו ישתנה וישנה את שיטת הפריימריז.

זוהי טענה שיש לבחון. אם הליכודניקים החדשים יצליחו בעתיד להשפיע ישירות על רשימת הליכוד לכנסת, בהחלט יתכן שהליכוד יאבד כמה מנדטים של חסידי מירי רגב, מיקי זוהר ועוד. יכול להיות אפילו שהליכוד יתפצל לכמה מפלגות. האנטי ליברלים יקימו מפלגה משלהם או יחברו למתנחלים והליכוד יחזור להיות מפלגה ליברלית. האם זה רע? לדעתי לא. זה ישקף בצורה נכונה יותר את רצון הבוחרים ויגביר את כוחם של הליברלים בישראל.

ואכן, יש לצפות שאנשים כמו ביטן, אמסלם ומירי רגב, אשר כבר עכשיו רואים את השפעתם הגוברת של הל"ח, יפעלו כדי לשנות את שיטת הפריימריז כדי להצר את צעדיהם. אך אני צופה שמולם יעמדו רבים מחברי הליכוד שיחזיקו בגישת ה- if you can’t beat them, join them.
בכירי ליכוד כמו גדעון סער, יולי אדלשטיין או ישראל כץ, יבצעו שיקול עלות תועלת פשוט. מה משתלם להם יותר? לצאת למלחמה נגד לובי חזק שכבר פסל כמה מיריביהם או לנסות לגייס את הלובי הזה לטובתם. אני צופה שהם יעדיפו את האפשרות השנייה.

אני לא שותף לתחזית הפסימית שגורסת שהליכוד יתגונן מפני הל"ח באמצעים של ביטול שיטת הפריימריז. בהיסטוריה הישראלית עוד לא קרה מקרה בו מפלגה שרשימתה נבחרת שלא במסגרת פריימריז הרכיבה את הממשלה. המקרה של קדימה ב- 2006, הוא מקרה גבולי. אמנם ב- 2006, בעת הקמת המפלגה, רשימתה נקבעה על ידי אריאל שרון, אבל כבר אז, חוקת קדימה קבעה שכל רשימה עתידית תיקבע בפריימריז.

ומה הלאה?

הפקת לקחים

למרות ההצלחה העצומה יש עוד לקחים להפיק.

בראש ובראשונה – להכין, כבר עכשיו, את המתמודדים הבאים. להכין בנק של מתמודדים. לא שישה. כמה עשרות.
לנקות מראש את היסטוריית ההתבטאויות שלהם ברשתות החברתיות, כדי שלא יהיה כל תירוץ מקארתיסטי להדיח אותם. עם תכנון מראש, על כל אחד שיודח יהיו עוד חמישה בהמתנה וכך לא תחזור ה"פאשלה" של פסילת המתמודדים.
לקח שני – להתמודד על כל המשבצות המשוריינות. אין סיבה שלא יהיו לל"ח מועמדים בכל המשבצות: אישה חדשה, צעירים, עולים חדשים. מיעוטים. המשבצות המשוריינות הן אלו שהכי קל לכבוש. חבל לפספס אותן.
לקח שלישי – להתבטא במתינות ובזהירות. הטיעון המשפטי לפסילת של שורת ההנהגה של הל"ח הייתה חוסר נאמנות למפלגה. העדויות כללו התבטאויות שמוכיחות כביכול את חוסר הנאמנות. הדוגמא המרכזית היא ההתבטאות לפיה הל"ח יצביעו בעד תחבורה ציבורית בשבת גם אם הדבר יביא לפירוק ממשלת הליכוד.  ההתבטאות הזו הביאה לפסילת הדר ויסמן שהתמודדה למשבצת הצעירים והייתה זוכה בו ובמקום ריאלי (32) ברשימה. אפשר היה למנוע את הפאשלה.

להפעיל את הלובי

כמו שציינתי קודם. ההשפעה הוכחה. הלובי כבר קיים. זה הזמן להפעיל אותו.
בחוכמה.
עם 15,000 מתפקדים רשומים, זה הזמן להתחיל להפעיל לובי אפקטיבי. לגלות מעורבות בדיונים בועדות הכנסת. לפתוח ערוצי תקשורת עם דוברים של חברי כנסת. להשפיע על חברי כנסת ליזום חוקים ליברלים. לאיים בסנקציות על חברי כנסת שמקדמים חוקים אנטי ליברלים. להפעיל את המתפקדים כדי שיפציצו ח"כים בווטסאפ לקראת הצבעות חשובות.
להתחיל להשפיע כבר בוועדות הכנסת – שם ניתן להקים חוקים, להשפיע עליהם וגם לסכל אותם. לא לחכות עד ההצבעה במליאה. שם, כבר קיימת משמעת קואליציונית שקשה להפר.

אם עד עכשיו, מוקד המאמץ היה בגיוס עוד מתפקדים, עכשיו זה הזמן לקצור את הפירות.

3 תגובות

3 תגובות לפוסט “ההישג המדהים של הליכודניקים החדשים”

  1. דנה ISRAELבתאריך 16 פבר 2019 בשעה 23:16

    איזה יופי של פוסט. עושה כל כך הרבה סדר בראש. כמו תמיד, ממש נהניתי לקרוא!
    יש לי שתי שאלות:
    א. זה לא קצת כישלון מבחינתם שרק 5,500 הצביעו מתוך 8,000? אגב, נראה לי ממש מוזר ש-2,500 איש שטרחו להתפקד ולשלם וכל זה, לא טרחו בסופו של דבר לבוא ולהצביע…
    ב. ציינת בפוסט שלא התפקדת. גם אתה מתכנן להתפקד?

  2. זליג GERMANYבתאריך 17 פבר 2019 בשעה 9:07

    פוסט נהדר. חזרתי בתשובה (עד כה חשבתי שמדובר בחבורה של שמאלנים מאנייקים שמנסים לחבל במפלגה לא להם, די כמו המתנחלים).

  3. admin ISRAELבתאריך 21 פבר 2019 בשעה 16:51

    בתשובה לדנה:
    א. אחוזי ההצבעה הם אף פעם לא 100%. דווקא אחוזי ההצבעה של הליכודניקים החדשים היו בכ-10% גבוהים יותא מאשר בכלל אוכלוסיית המתפקדים.
    ב. באופן כללי, אני חושב שכדאי להתפקד כאמצעי להגברת ההשפעה בפוליטיקה. התפקדות לליכוד היא אחת הדרכים לעשות את זה.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏