ספט 13 2019

התרחישים לבחירות מועד ב'

מאת: בשעה 9:38 נושאים: חברה,כללי,פוליטיקה

ארבעה ימים לפני מועד ב' לבחירות, זה הזמן לנתח ולפרוש את התרחישים האפשריים לבחירות 2019 מועד ב'.
זה אתגר לא קטן להתיימר לייצר תרחישים לבחירות הללו, שכן, בניגוד לבחירות קודמות, מגוון התוצאות האפשריות הוא עצום. במיוחד אם נתניהו לא ישיג 61 ממליצים, כפי שחוזים כעת הסקרים. במקרה שכזה תוצאת הבחירות יביאו בוודאות לכאוס פוליטי.

תוצאת תמונה עבור נתניהו בן גביר

הבחירות הקרובות יוכרעו אך ורק על פי השאלות הבאות:

  1. כמה מנדטים ליברמן יצליח לקחת מהליכוד ומכחלון?
  2. אילו מבין המפלגות הבאות יעברו את אחוז החסימה – העבודה, מרצ, עוצמה?
  3. מה יהיו אחוזי ההצבעה במעוזים הליברלים ובמגזר הערבי?
  4. מה יהיו אחוזי ההצבעה בפריפריה?

בנסיון לעשות, בכל זאת, איזהשהו סדר בבלגאן, אני אחלק את מגוון התרחישים לשלוש קבוצות עיקריות ממויינות לפי סבירותן. את הסבירות קבעתי לפי המדד היחידי הקיים לרשותי והוא הסקרים שמתפרסמים בתקשורת. ברור לי שזהו מדד בעייתי, אבל זה מה יש.

ובכן, לפי הסקרים, האפשרות הסבירה ביותר נכון לעכשיו היא שנתניהו אכן ישיג 61 ממליצים. זאת על אף העובדה, שנכון לעכשיו, כל הסקרים חוזים לו אך ורק 57-60 ממליצים.
המסקנה הזו מתבקשת אם לוקחים בחשבון את היסטוריית הדיוק של הסקרים בנקודת זמן זו, וההטייה המובנית של תוצאות האמת לכיוון גוש הממליצים של נתניהו.
רמז נוסף מגיע מתחזית לשיעור ההשתתפות בבחירות. הצפי הוא לאחוזי הצבעה נמוכים.
במצב שכזה, הקרב האחרון והחשוב ביותר יתקיים על הנעת הבוחרים לקלפי ביום הבחירות. מי שיצליח להוציא יותר אנשים מאדישותם ביום הבחירות עצמו יהיה זה שככל הנראה יינצח. גם כאן, ניסיון העבר מקנה לנתניהו יתרון ברור. הוא המוטיבטור החזק והמנוסה ביותר בפוליטיקה הישראלית. הוא יודע טוב מכולם איך לשחק על הפחדים והחולשות של מצביעיו ולהניע אותם ביום הבחירות.
נתניהו גם יפעל בכיוון ההפוך כדי להקשות על הערבים להצביע. הצפי הוא שהליכוד יעורר פרובוקציות ביום הבחירות עצמו כדי להרתיע את אזרחי ישראל הערבים מלממש את זכותם הדמוקרטית. בין השאר, ייתכן ויישלחו בריונים בשכר כדי להעלות את הלהבות בקלפיות מסויימות.
אני צופה, לצערי, ריבוי של אירועים אלימים בחסות נתניהו והליכוד ביום הבחירות.

נתון נוסף שמשחק לידי נתניהו הוא המגמות בסקרים של מפלגת העבודה, מרצ ומפלגת ו"עוצמה". המגמה הנוכחית, כפי שמתבטאת בסקרים היא שעוצמה נעה כלפי מעלה והיא עוברת את אחוז החסימה, בעוד שמפלגת העבודה ומרצ נעות כלפי מטה ונמצאות בסכנה מוחשית ליפול אל מתחת לאחוז החסימה.

אז להלן התרחישים:

קבוצת תרחישים ראשונה – נתניהו מקבל 61 ממליצים ומעלה:

זהו התרחיש הפשוט ביותר. במצב כזה, נתניהו מצליח להקים בקלות בסיס לממשלה, אפילו תוך מספר ימים. עוצמה יהודית מהווה לשון מאזניים. לאחר שישלים את הרכבת הבסיס הזה, נתניהו יפנה לשותפות אחרות כדי להרחיב את הקואליציה וכדי למתן את המחירים הכבדים שעוצמה יהודית וימינה ינסו לגבות. ולא יחסרו לו מועמדים. כחול לבן בתרחיש כזה תתפרק לרסיסים. תחילה יש עתיד תפרוש ותפצל את המפלגה. לאחר מכן, תל"ם של בוגי יעלון יפרשו מ"חוסן לישראל" של גנץ. גנץ יהיה המועמד הראשי להצטרפות לממשלת נתניהו. מועמדים נוספים (לפי סדר סבירות) יהיו מפלגת העבודה וישראל ביתנו. הנימוק של כל אחד מהם יהיה שונה. גנץ יטען שחייבים להציל את ישראל מציפורני הכהניסטים, עמיר פרץ יטען שנתניהו, בכל מקרה, ניצח לכן יש לעשות כמה שניתן כדי "להגן על החלשים". ליברמן, יחזור לטרוף ערבים ויתכחש לחלוטין לאפיזודה האנטי-חרדית המוזרה שעבר בקיץ. אלי הוא יטען "שהחום קצת שיבש אותו".
יש שיטענו שזה לאו דווקא תרחיש נורא כל כך. הרי כניסתו של גנץ לקואליציה אולי תמתן את נתניהו. אך, יש לזכור שבסיטואציה שכזו לנתניהו תמיד תהיה אלטרנטיבה מוצקה, והיא לחזור לממשלה צרה של 61 חברי כנסת. העובדה הזו תגביל עד מאוד את יכולתם של שותפיו המתונים להשפיע. בסיטואציה שכזו, גנץ או עמיר פרץ יהוו בסך הכל עלי תאנה למדיניותה הקיצונית של הממשלה כלפי חוץ ופנים.

זוהי לא תהיה ממשלת חסינות. נתניהו לא יזדקק לחסינות. בניצחון ברור ומכריע שכזה, אנשי מערכת המשפט והפרקליטות יבינו את הרמז וירימו ידיים. השימוע אולי ייערך במועדו, אבל ההכרעה בשימוע תידחה עד לאחר פרישתו של שי ניצן בדצמבר. לאחריו יבוא פרקליט מדינה נוח הרבה יותר והסוף ידוע. כתבי האישום יבוטלו או ירוככו משמעותית. נתניהו ימשיך לכהן ללא הפרעה. עם או בלי משפט. ממשלה כזו תמוטט סופית את מערכת אכיפת החוק בישראל.

ישראל תחדל להתקיים כדמוקרטיה ליברלית בעלת איזונים ובלמים שמבטיחה זכויות אדם ומנהל תקין לאזרחיה. מודל כזה של דמוקרטיה פורמלית כבר נפוץ כיום בעולם. ישראל תנוע על הציר שבין הונגריה לטורקיה בכל הנוגע לחופש ביטוי, זכויות אדם, תקשורת חופשית ושחיתות ציבורית, ועל הציר שבין טורקיה לאיראן בכל הנוגע לדומיננטיות דתית.

קבוצת תרחישים שניה – נתניהו משיג 58-60 ממליצים.

מדובר כאן על כלל התרחישים בהם נתניהו מתקרב מאוד להקמת ממשלה אבל עדיין לא מצליח להגיע ל-61.
תרחיש כזה יביא לסיטואציה הכאוטית ביותר שניתן לדמיין אחרי הבחירות.
נתניהו לבטח יטען לניצחון בבחירות על בסיס העובדה שזכה במספר הרב ביותר של ממליצים. הוא יתנהל ויתנהג כמי שזכר בבחירות.
במקביל הוא ינסה לערער על אמינות תוצאות הבחירות ויטען לזיופים ניכרים שהיטו את הכף כנגדו. הפיילוט לתכנית הזו כבר יצא לפועל לפני כמה ימים, כאשר נתניהו טען ללא כל בסיס עובדתי שהערבים "גנבו" את הבחירות הקודמות.
תהליך שכזה יכניס את וועדת הבחירות לסחרור. היא תיאלץ להתמודד עם לחצים כבירים מצד גורמים פוליטיים וערעורים על גבי ערעורים על תוצאות של קלפיות מסוימות. ההכרזה הרשמית על תוצאות הבחירות תידחה שוב ושוב כדי לאפשר את ההליך. בינתיים ירוצו תיאוריות קונספירטיביות לגבי "גניבת הבחירות על ידי ה"שמאל", הערבים, "הקרן החדשה" ומי לא…
השאלה הגדולה בתרחיש שכזה היא האם מצב עדין זה יתדרדר גם לאלימות? ההשערה שלי היא שלא. אני לא חושב שמאחורי נתניהו אכן עומד ציבור כה גדול (מאות אלפים) המוכן להפעיל אלימות למענו. עד כה, הוא לא הצליח להוציא אנשים לרחובות בכמויות גדולות.

חזית נוספת בה יפעל נתניהו בתרחיש הזה, הוא ניסיון עיקש לגייס עריקים מהגוש הנגדי כדי לזכות באצבע ה- 61. המועמדת הראשונה תהיה אורלי לוי. היא, כזכור, מעולם לא התחייבה שלא לשבת בממשלת נתניהו. במקרה הלא סביר שבו מפלגת העבודה תזכה ל- 7 מנדטים, גם המועמד הנוסף של "גשר" עלול לחבור לנתניהו שיציע להם את תיק האוצר ואולי גם את תיק הבריאות.
במידה ויזדקק לעריקים נוספים, נתניהו ישקיע מאמצים כבירים כדי לגייס חברי כנסת בודדים מכחול-לבן כדי שיערקו. המערכת הפוליטית תיהפך, הלכה למעשה, לשוק חופשי בו לכל ח"כ יש מחיר.
זהו בעצם סוג של "שידור חוזר" של מה שקרה במאי השנה, כשנתניהו הבין שליברמן לא ייכנס לממשלתו. גם אז נתניהו ניסה לגייס עריקים מטעם כחול-לבן ונכשל. זהו, לכאורה, נתון מעודד שעשוי ללמד על יציבותה של מפלגת כחול-לבן, אבל יש לזכור שמאמצי נתניהו במועד א' התחילו מאוחר מאוד בתהליך הרכבת הממשלה, ולאחר שכבר התחייב ושילם לשותפותיו הקוליציוניות מחירים כבדים. הפעם, הניסיונות יתחילו כבר בדקה הראשונה. עיקר מאמציו של נתניהו יופנה אליהם. יהיו לו ארבעה שבועות מלאים לשם כך.

קשה לחזות איזו מן ממשלה תיווצר בתרחיש הזה. המספרים משחקים תפקיד מאוד חשוב. עם 60 ממליצים, גיוס עריקים יהיה קל הרבה יותר מאשר עם 58.
מה שברור הוא, שאם נתניהו יצליח להקים ממשלה, זהו יהיה האות לפירוקה של מפלגת כחול-לבן. מאותו רגע המחירים בשוק הפוליטי ירדו.
רסיסי המפלגות יעמדו בתור כדי להיכנס לממשלתו במחירי רצפה.
אם נתניה לא יצליח, לגייס מספיק עריקים והגוש הנגדי יוכיח את איתנותו, קבוצת תרחישים זו תתמזג את קבוצת התרחישים השלישית שמפורטת להלן.

קבוצת תרחישים שלישית – נתניהו משיג פחות מ- 58 ממליצים

בתרחיש כזה לנתניהו יהיה קשה מאוד לטעון לניצחון, או ל"גניבת הבחירות". כמו כן, יהיה לו קשה מאוד לגייס מספיק עריקים כדי להקים ממשלה. במצב שכזה, ספק אם נתניהו ייקבל את המנדט להרכבת הממשלה. אפילו אם ישיג יתרון על פני גנץ במספר הממליצים לנשיא.
בני גנץ יקבל את המנדט, אך גם לו יהיה מאוד קשה להרכיב ממשלה.
האסטרטגיה של גנץ, תהיה לנסות לפצל את הליכוד, או לגרום להדחתו של נתניהו מראשות הליכוד. אם גנץ יציע לליכוד רוטציה בתפקיד ראש הממשלה, בהחלט ייתכן שזה יהיה הניצוץ שיצית את המרד הפנים-ליכודי עליו כולם מדברים לאחרונה.
מאוד קשה לחזות מה יקרה במצב שכזה. האם הליכוד יתפצל או פשוט יחליף מנהיג? מה יעשו טיפוסים כמו מירי רגב, מיקי זוהר, דוד אמסלם או דוד ביטן? האם הם יצטרפו למרד או יתמידו בתמיכתם בנתניהו המוחלש? מה נתניהו יעשה במצב שכזה? האם יחתור לעסקת טיעון או שימשיך לנסות לערער את אמון הציבור בתוצאות הבחירות? מי יהיה היורש של נתניהו בליכוד? הרי יש כל כך הרבה מועמדים. האם תהיה שם הסכמה או מחנאות?
ההערכות של מרבית הפרשנים הם שלא יהיו בחירות מועד ג', לכן כל השאלות הללו ככל הנראה ייענו במהלך אוקטובר-נובמבר אם אכן זהו התרחיש שיתממש.

אף אחד מהתרחישים לא נראה שמח במיוחד. כולם מבשרים על התפוררות דמוקרטית או לחלופין תקופה מסויימת של כאוס פוליטי. מבין השניים, כמובן עדיפה האפשרות השנייה.

אז למי אני מציע?

כמצביע ליברלי שחרד לגורלה של הדמוקרטיה הישראלית האפשרויות לבחירה נעות במרחב שבין מרצ (המחנה הדמוקרטי) לבין כחול-לבן. ציינתי קודם, שבכל הנוגע לעריקה לממשלת נתניהו, אורלי לוי, נמצאת בסיכון הגבוה ביותר לעריקה. במקרה האפשרי לחלוטין שבו לנתניהו יהיו 60 ממליצים, היא עלולה, בסבירות גבוהה להפוך לחבל ההצלה של נתניהו.
לפני טקס גילוח השפם המשפיל של עמיר פרץ, חששתי שגם עמיר פרץ מעמיד סכנה דומה. אבל כרגע נראה שהסכנה לגביו פחתה.
בכל אופן אורלי לוי מעמידה חשש סביר ומוחשי מספיק מבחינתי כדי להימנע מהצבעה למפלגת העבודה.
זה משאיר אך ורק את מרצ וכחול-לבן כאופציות סבירות להצבעה.
היתרון של הצבעה לכחול-לבן הוא שבמקרה בו מתממשת האפשרות השלישית, תמיכה בכחול-לבן מחזקת את הקולות השפויים יותר בממשלת האחדות שתקום. החיסרון המרכזי בהצבעה לכחול-לבן הוא שבמקרה הסביר יותר, בו נתניהו יצליח להרכיב ממשלה, הקול שניתן להם יתפצל ויתבדר במערכת הפוליטית. חלקו ימצא את עצמו כמרכיב לא משמעותי בממשלת נתניהו.
כמו כן, מרצ נמצאת בסכנה מוחשית ליפול אל מתחת לאחוז החסימה. אם תיפול, הסיכוי של נתניהו להשיג 61 ממליצים הופך לוודאי.

היתרון בהצבעה למרצ הוא בכך שפעולה כזו מבטיחה כמעט לחלוטין שהקול שלי לא יילך לממשלת נתניהו. החיסרון הוא שבמקרה ותתממש האפשרות השלישית, מרצ תישאר באופוזיציה ולכן ההשפעה שלה על מדיניות ממשלת האחדות שתקום תהיה מעטה ביותר.

מבין שתי האפשרויות ולאור ההערכה שלי לגבי סבירות התרחישים, אני מצביע מרצ.

לסיכום, המצב בסקרים כעת נראה עגום. כל מי שזוכר את הדינמיקה של שלושת הימים האחרונים לפני הבחירות, מבין לאן נושבת הרוח.
אם בכל זאת לסיים את הפוסט הזה בתקווה מסויימת, אחזור לפתיחה, בה ציינתי שאחד הגורמים החשובים ביותר שישפיעו על גורל הבחירות הוא אחוז ההצבעה. אם המעוזים הליברלים יצביעו באחוזים גבוהים שיתקרבו לאזור ה- 70-75%, בהחלט יש סיכוי למנוע מנתניהו להקים ממשלה.
לכן אני קורא לכל מי שחרד לגורלה של הדמוקרטיה הישראלית, אם אתם מכירים מישהו שמתכנן, או נוטה שלא להצביע, קחו את זה כפרוייקט אישי שלכם, מעין צו 8 מוסרי, חובה לאומית לדאוג שיצביעו ושיצביעו נכון.

 

 

 

 

 

3 תגובות

3 תגובות לפוסט “התרחישים לבחירות מועד ב'”

  1. רפי זליג GERMANYבתאריך 13 ספט 2019 בשעה 11:39

    איתמר, חכם ומחכים כתמיד. תודה על הניתוח. קדימה מרצ!!!

  2. יונתןבתאריך 17 ספט 2019 בשעה 16:17

    איתמר, אורלי לוי אבקסיס לא יכולה לערוק מאמת, כי צריך שליש סיעה בשביל זה. גם אם מקום 7 ייכנס (של גשר) עדיין אין לה שליש. לכן אם אתה מאמין לפרץ (ואמרת שכן) אין סכנה שהעבודה תחבור לליכוד.

    ואז יש את הלוגיקה שאמרת בעבר – אם כל אחד יצביע למי שהצביעו בעבר, נוכל להיות בטוחים שגם מרצ וגם אמת יעברו את אחוז החסימה.

  3. admin ISRAELבתאריך 17 ספט 2019 בשעה 16:27

    כמובן שהיא יכולה. כפי שהיא ערקה מישראל ביתנו. נכון הא תחטוף את הסנקציות הרשומות בחוק, אבל:
    א. ביבי ישנה בשבילה את החוק.
    ב. תיק האוצר שווה לה את זה.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏