מרץ 14 2015

בחירות 2015 – למי אצביע

בחירות 2015 מגיעות לסיומן וכמיטב המסורת הגיע הזמן שאשתף למי אני מצביע ולמה.

בחירות 2015

בחירות 2015

מצב הסקרים נכון ל- 13 במרץ – היום האחרון בו מותר לפרסם סקרים:

  1. קיים פער יציב של 3-4 מנדטים בין המחנה הציוני (23-25 מנדטים) לליכוד (20-22).
  2. שר האוצר הבא, משה כחלון מסתמן כלשון המאזניים שתכריע מי יהיה ראש הממשלה הבא.
  3. מפלגות מרצ, יחד וישראל ביתנו נמצאות על סף אחוז החסימה וקיים סיכוי מסוים שלא יעברו אותו.
  4. הבית היהודי נכשלה בנסיון למצב את עצמה כמפלגה על-סקטוריאלית ובמקרה הטוב (מבחינתה) תתחזק במנדט יחיד ל- 12 מנדטים.
  5. הרשימה המשותפת במגמת עליה ועשויה להגיע אפילו ל- 14 מנדטים.

להמשך קריאה »

13 תגובות

פבר 27 2015

ההזייה הצ'רצ'יליאנית של נתניהו

כדי להבין מה מניע את נתניהו לצאת למסע ההרס המדיני בוושינגטון בשבוע הבא יש לצאת למחוזות הנפש ולהבין מהו בדיוק הסיפור שהוא מספר לעצמו כדי להצדיק את המהלך. על סמך התבטאויות העבר שלו ושל מקורביו, זהו בערך הסיפור:

ההזייה הצ'רצ'יליאנית של ביבי

ההזייה הצ'רצ'יליאנית של ביבי

כמו בסוף שנות השלושים, גם היום עומדים העולם המערבי והעם היהודי בפרט בפני סכנה קיומית. אז, היה זה האויב הנאצי שאיים העולם, והיום אלו הם האסלאם הקיצוני והגרעין האיראני שמאיימים על התרבות המערבית.
כמו בסוף שנות השלושים, גם היום מעצמות המערב לא מזהות את חומרת האיום, ובמקום לחסלו במחי יד הן פועלות בפייסנות אל מול האויב שימשיך לתעתע בהן עד שישיג את מטרתו.
הסכם הגרעין המתגבש מול איראן הוא הסכם תבוסתני ופייסני אשר מזכיר את הסכם מינכן שאפשר להיטלר להשתלט על צ'כוסלובקיה ב- 1938.
כמו ווינסטון צ'רצ'יל בסוף שנות השלושים, עומד כיום נתניהו ובראייתו לעתיד מתריע על הסכנה. כמו צ'רצ'יל, נתניהו לא מהסס ללכת נגד הזרם, נגד המעצמות החזקות ביותר ונגד דעת הקהל.
כמו צ'רצ'יל, נתניהו מעז להסתכל על הסכנה בעיניים ריאליסטיות.
כאשר העולם יתפכח זה יהיה כבר מאוחר מדי. את מה שניתן היה לעשות בקלות עכשיו יהיה הרבה יותר קשה, אם לא בלתי אפשרי, לעשות אחר כך.
בימים אלה נתניהו אמנם נתפש כמנהיג חצוף אשר פועל נגד האינטרס של עמו, אך בספרי ההיסטוריה הוא ייזכר כמו ווינסטון צ'רצ'יל – מנהיג שזיהה מראש את גודל הסכנה ועשה ככל יכולתו למנוע אותה, זה שהעז לצעוק ש"המלך הוא עירום" וזה שכיוון את העולם המערבי אל הדרך הנכונה.

להמשך קריאה »

5 תגובות

ינו 16 2015

בחירות 2015 – תמונת מצב התחלתית – חלק ב' – המחנה הליברלי

מאת: נושאים: חברה,כללי,פוליטיקה

בבחירות הקרובות, קיים סיכוי אמיתי למהפך שיגאל אותנו מהמשך שלטונו של נתניהו. האפשרות למהפך תלויה ביכולתן של מפלגות המחנה הליברלי, אותן אסקור בפוסט הזה, לגבש גוש חוסם שימנע מנתניהו להרכיב ממשלה. המחנה הליברלי מורכב מכל המפלגות שבראשן עומד פוליטיקאי שסווג כ"ליברל" על הציר הליברלי.

המחנה הציוני

המחנה הציוני

זהו המשך לפוסט הקודם בו ביצעתי סקירה התחלתית לקראת בחירות 2015. בחלק הראשון התמקדתי במחנה האנטי-ליברלי: כל המפלגות שהעומד בראשן מחזיק בתפיסות אנטי-ליברליות. כעת אתמקד בשאר המפלגות.

להמשך קריאה »

5 תגובות

דצמ 26 2014

בחירות 2015 – תמונת מצב התחלתית – חלק א' – המחנה האנטי ליברלי.

מאת: נושאים: חברה,כללי,פוליטיקה

לא ברור מה גרם לפתיחת מערכת הבחירות הזו. אם היה זה התקציב? היחסים הרעועים בקואליציה, או כפי ששיער יוסי ורטר היה זה דווקא שלדון אדלסון שהכריח את בן חסותו נתניהו לפרק את הממשלה כדי לעצור את חוק "ישראל היום". מה שברור הוא שנתניהו לקח על עצמו סיכון מאוד גדול שכן, במערכת הבחירות הנוכחית יש סיכוי אמיתי למהפך שיגאל אותנו מקדנציה נוספת של אחד מראשי הממשלה הכושלים שידעה המדינה.

 

האם אין לו תחליף?

האם אין לו תחליף?

אנחנו רק בתחילתה של מערכת הבחירות. הרבה דברים עוד יכולים להשתנות, לכן בפוסט זה אציע כמה תובנות ראשוניות לגבי השחקנים העיקריים במערכת הבחירות הזו ואתחיל עם המחנה האנטי ליברלי, כפי שהגדרתי בעבר.

להמשך קריאה »

עדיין אין תגובות

מרץ 16 2013

שלוש הערות על הממשלה החדשה

בתום חמישה שבועות מפרכים של שמועות, ספינים תקשורתיים ודיס-אינפורמציה, מוקמת לה בשעה טובה הממשלה הבאה של ישראל.
בהיעדר מידע אמיתי, העיתונים שפעו במשך חמשת השבועות האחרונים באינספור טורי פרשנות שתיארו בהרחבה על "ברית האחים" בין בנט ללפיד, ועל המאבק בין ה"פוליטיקה הישנה" של נתניהו, ליברמן ולבני אל מול "הפוליטיקה החדשה" של יחימוביץ' לפיד ובנט.
יש בתיאורים הללו מן האמת. הברית הפוליטית בין לפיד לבנט אכן מעידה על כישרון פוליטי ייחודי מצד שני הטירונים הפוליטיים. כמו כן, קיימים הבדלים בולטים (בעיקר בסגנון ופחות במהות) בין מייצגי ה"פוליטיקה החדשה" לבין מייצגי ה"פוליטיקה הישנה".

מאחר ובכל האבחנות הללו דובר כבר רבות אני לא רואה צורך לדון בהן. בפוסט הנוכחי אשתדל לחדש עם שלוש הערות משלי:

להמשך קריאה »

8 תגובות

ינו 25 2013

התרחיש האופטימי והתרחיש הפסימי של ממשלת נתניהו-לפיד

התוצאות המפתיעות של בחירות 2013 יביאו ככל הנראה לשינוי לטובה ביחס לארבעת השנים הקודמות. התוצאות אמנם רחוקות מלהיות בשורה מלהיבה. לא יהיה פה "שחר של יום חדש", לא הסכם שלום, וגם לא פריחה כלכלית. אבל, ישראל לאחר בחירות 2013 נמצאת במקום מעט טוב יותר מאשר ישראל לפני הבחירות. השינוי הושג בזכות שיפור קל במודעות הפוליטית של האזרחים, בעיקר הצעירים שהפנימו עד כמה חשובה המעורבות בפוליטיקה ועד כמה זה הכרחי לקיים דיון ציבורי על הנושאים המשפיעים על חיי היום יום שלהם.

לפיד – שר החוץ הבא?

הקואליציה המסתמנת היא קואליציה 2, עליה דיברתי בפוסט הקודם. בבסיסה יהיו הליכוד ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי וקדימה.  אליה אולי יצורפו, בשלב ההתחלתי, גם ש"ס והתנועה. כאשר קיימת סבירות גבוהה שש"ס ו/או התנועה יפרשו ממנה במהרה. בכל אופן, ש"ס ו"התנועה", יהיו (אם יהיו) שותפות משניות בקואליציה, ונתניהו לא יהסס לוותר עליהן בהמשך הדרך.

נתחיל בחדשות הטובות:
להמשך קריאה »

9 תגובות

ינו 18 2013

למה אסור להצביע לקדימה

מאת: נושאים: חברה,כללי,פוליטיקה

בשבוע שעבר זה נראה היה דמיוני שמפלגת קדימה תעבור את אחוז החסימה. לכן, בפוסט הקודם לא התייחסתי אליה. אלא שמספר סקרים מהימים האחרונים מלמדים שקדימה הצליחה איכשהו להתרומם מעל אחוז החסימה. לא ברור איך זה קרה. אולי זה היה הקמפיין המבריק של "מופז הנעלב". אולי זה היה התזכורת על סיפורי הגבורה מאנטבה (עם כתוביות ברוסית). אולי הייתה זו האמירה האלמותית: "מופז הדביר אינתיפאדה". על כל מקרה, אין להכחיש שזה קורה. נכון לעכשיו קיים סיכוי סביר שקדימה עוברת את אחוז החסימה.

מופז – הדביר פעם אינתיפאדה

הפוסט הזה נועד כדי להשלים את הפוסט הקודם ולהסביר למה אסור, בתכלית האיסור, להצביע לקדימה.

להמשך קריאה »

9 תגובות

ינו 12 2013

למי אצביע בבחירות 2013

מאת: נושאים: חברה,כללי,פוליטיקה

אז… "למי אתה מצביע?". זוהי, ככל הנראה השאלה הנשאלת ביותר בימים אלה.

אני חייב להודות, שאני מרגיש מאוד לא בנוח כששואלים אותי את השאלה הזו. זה לא שאני חרד לפרטיותי. אם הייתי חרד לפרטיותי לא הייתי כותב בלוג פוליטי.  הסיבה לתחושת אי הנוחות היא ההנחה הסמויה שמניחים 99% מהציבור שגורסת שאם אתה מצביע למפלגה מסוימת, המשמעות היא שזוהי המפלגה עמה אתה מזדהה הכי הרבה מתוך כלל המפלגות.
אלא שאני לא "מזדהה" עם מפלגות. כפי שכתבתי בעבר, מפלגות הן גוף לא יוניטרי שמאגד אינדיבידואלים שונים, בעלי דעות שונות. הצבעה לא צריכה לבוא ממקום של רגש ואידיאולוגיות נשגבות אלא ממקום של רציונל ומודעות למגבלות האפשרי. הצבעה בבחירות צריכה להגיע ממקום של מודעות ומחשבה, מתוך ידיעה מי הם האישיים שמרכיבים כל מפלגה, בחינה מהן הקואליציות שעשויות לקום בעקבות תוצאות בחירות שונות, והחלטה איזו קואליציה מבין אלו האפשריות היא המועדפת.

בחירות 2013

כשאני נשאל למי אני מצביע, אני, בדרך כלל, לא מתחמק. אני נותן תשובה ואולי הסבר קצר. אבל, ההחלטה שלי מורכבת  מדי להסבר בשיחת מסדרון. הפוסט הזה מהווה הזדמנות לפרוט את כל השיקולים שמאחורי ההחלטה שלי למי להצביע.

להמשך קריאה »

12 תגובות

דצמ 28 2012

הטרנדים של בחירות 2013 – חלק ב'

מאת: נושאים: חברה,כללי,פוליטיקה

פוסט זה הוא חלק שני ואחרון בצמד פוסטים העוסק בטרנדים של בחירות  2013 ומחלק את המתלבטים לשתי קבוצות.

מירי רגב – הלהיט של בחירות 2013

להלן ההקדמה לצמד הפוסטים, עבור מי שלא קרא את הפוסט הראשון (מי שקרא מוזמן לדלג):

להמשך קריאה »

2 תגובות

דצמ 21 2012

הטרנדים של בחירות 2013 – חלק א'

בקיץ 2011 התרחשה תופעה נדירה בישראל. ציבור שלם של צעירים בני המעמד הבינוני, שבמשך שנים לא התעניינו בפוליטיקה ובזו לעיסוק בה, החלו לפתח מודעות פוליטית ויצרו מחאה מתוזמרת ומתוזמנת היטב, שזכתה לתמיכה גורפת של מעל 80% מהאזרחים.
ממשלת נתניהו לא לקחה ברצינות את המחאה. היא התייחסה אליה כשריפה שיש לכבות ולא כמכלול בעיות שיש לפתור. מסקנות ועדת טרכטנברג, שהוקמה כדי לתת מענה דוללו ומוסמסו. רוב ההמלצות לא יושמו, ואלו שכן, הומרו בתחכום על ידי ליברמן וש"ס למנגנונים נוספים של העדפה סקטוריאלית של הציבור החרדי.

על רקע כל זאת, ניתן היה לצפות, שלקראת הבחירות העם ישמיע את דברו וינקום את נקמתו, אלא שברור לכל שזה לא קורה. השיח הציבורי שמתנהל סביב בחירות 2013 מרמז על כך שאותו ציבור, שיצא לרחובות ב- 2011 כדי לקחת את גורלו בידו, חזר כעת, בסוף 2012 לאדישות. השיח הציבורי שהחל לקבל עומק וצורה ב- 2011, חזר לרדידות שאפיינה אותו לפני המחאה.

בניתוחים קודמים דאגתי להבהיר שכדי לנתח פוליטיקה בצורה נכונה, יש להימנע משימוש במושג "מפלגה". המפלגה היא מושג חסר משמעות, שכן היא מכילה בתוכה אוסף של אינדיבידואלים החלוקים ביניהם על הסוגיות המרכזיות.
עם זאת, חשוב לי להבהיר שאם אנחנו מעוניינים לנתח דעת קהל (להבדיל מפוליטיקה), אין מנוס משימוש במונח "מפלגה", מכיוון שבשיטה הדמוקרטית, המפלגות מהוות את הממשק באמצעותו האזרח מצביע בבחירות. הפוסט הזה עוסק בטרנדים של בחירות 2013 כלומר – בדעת הקהל. לכן לא יהיה מנוס מלהשתמש במונח המפלגתי, על אף שהוא ריק מכל תוכן מעשי.

המחאה החברתית – אפיזודה חולפת

כמו בכל מערכות בחירות בעשורים האחרונים, כ- 30-40% מתוך האזרחים לא באמת מחזיקים בדעה מגובשת למי יצביעו. אני מחלק את ה"קולות הצפים" לשתי קבוצות עיקריות: המתלבטים הליברלים, והמתלבטים האנטי-ליברלים. הפוסט הזה הוא הראשון מרצף של שני פוסטים בהם אסקור את הטרנדים המובילים של בחירות 2013 ואנסה להסביר מה עומד מאחוריהם. החלק הראשון יעסוק בקבוצת המתלבטים הראשונה – "המתלבטים הליברלים".

להמשך קריאה »

7 תגובות

« הקודם - הבא »

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏